קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. השבוע הזה גירד את התחתית של אמירות ומעשים, כאילו חלק מחברי הכנסת והשרים שכחו שאנחנו בזמן מלחמה והאזרחים רוצים לדעת שיש להם על מי לסמוך. אבל אותם חברי כנסת ושרים מתעקשים לנהל מופע מביש ומביך. האזרחים אינם רוצים לשמוע שבזמן מלחמה משקיעים כספי ציבור בשיפוץ בריכה בביתו הפרטי של ראש הממשלה. אלוהים יודע איך זה חוקי בכלל. ראש ממשלה מתקשה לממן זאת מכיסו. האם אזרחי המדינה, חיילים, מילואימניקים, מגיעים להשתכשך בבריכה, שהם צריכים להשתתף גם בהוצאה הזאת?
האזרחים רוצים לשמוע על תוכניות ביטחוניות, ולא על שר לביטחון לאומי שמתעקש להשמיד את המדינה, שבזכותה הוא חילק נשק לכל כיתות הכוננות. הם רוצים לשמוע על ביטחון ויציבות כלכלית, ולא על כך שהתקציב אינו מוגש כי שר האוצר מנסה לעשות קומבינות עם כספים קואליציוניים מגזריים. הם רוצים לדעת שהממשלה שלהם תדאג לחלשים ביותר, ולא תקצץ להם בשירותים. הם רוצים לדעת שאם יחטפו אותם או מי מבני משפחתם, המדינה תעמיד זאת בראש סדר העדיפויות ולא תתייחס לזה כקרקס שבו שרים מתודרכים מה לומר בישיבות ממשלה. וזה עוד לפני שדיברנו על תיאוריות הזויות שרצות פה, על ערוץ מטעם שפשוט קורא לוותר על חטופים.
לא סתם הקואליציה מאבדת בכל שבוע עוד מנדטים ואמון. אתם מתנהגים כמו חבורת גברים ילדותיים, מנוהלים על ידי אגו, אינטרסים ומלחמות ירושה, ולא כמו ממשלה בישראל; בטח ובטח לא כמו ממשלה בזמן מלחמה. תתבגרו, קחו אחריות ותתחילו לנהל. לא יכולים? תתפטרו. תודה.
221 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.