קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, אתמול, יום ראשון בבוקר, המשטרה עצרה שני אזרחים ערבים תושבי העיר לוד, אימאם של מסגד ומואזין, (חוזר על המילים בערבית,) וטענה שמערכת הכריזה של המסגד מפריעה ופוגעת בסביבה. מי ששומע את הידיעה, או מי שקורא את הידיעה הזו, לתומו יכול לחשוב שבאמת מדובר במשהו שקשור להפרעה, לפגיעה בסביבה. אבל אז צייץ לו השר לביזיון לאומי, שאמור היה לייצג את כלל אזרחי המדינה ללא דופי, הוא צייץ הודעה בטוויטר, או הוציא הודעה – –
– – ובהודעה הוא מגבה את פעולת המשטרה ומגבה את מעצרם של שני האזרחים. ואז אני שואל, היושב-ראש: מתי שר, השר לביטחון פנים, השר לביזיון לאומי, צריך לצייץ על כך שהמשטרה עצרה או עיכבה לחקירה שני אזרחים על שימוש במערכת כריזה?
ואז האסימון נופל, ואז האסימון נופל, שמי שתלה על הקיר בסלון ביתו את תמונתו של הרוצח ברוך גולדשטיין הוא זה שמכהן היום כשר לביטחון פנים – בלשונו; השר לביזיון לאומי. מי היה מאמין שחניכיו ותלמידיו של מאיר כהנא יכהנו בתפקידים בכירים ובמשרדים בכירים וחשובים במדינת ישראל. אוי לנו על המצב שהגענו אליו.
168 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.