קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, כאשר נתניהו מסרב לדון ביום שאחרי, הוא מחזיר אותנו ליום שלפני. כשהוא מסרב לדון ביום שאחרי, הוא חוזר על הטעויות שנעשו כאן בעבר, ומישהו צריך לומר את זה. כשהוא אינו מוכן להיכנס לדיון, הוא מכניס יום-יום ללא הגבלה סיוע הומניטרי של משאיות אספקה, שמגיעות אפילו לצפון הרצועה ולאנשי חמאס. התמונות שאנחנו רואים, של השתלטות של גורמי חמאס על משאיות ועל צרכים הומניטריים – ואפילו למכור אותם, למכור אותם במחיר מופקע – זה מחזיר אותנו בדיוק למה שהיה ביום שלפני. נוצר כאן אירוע שמישהו חייב לבוא ולצעוק אותו.
כשאתה רואה את המפגינים בכרם שלום – רובם, אגב, מתנחלים – על מי הם צועקים? על מי הם מוציאים את העצבים שלהם? הם לא מעיזים בריאיון לומר שיש ראש ממשלה או ממשלה שהחליטה. הם צועקים על הצבא, אבל הצבא מבצע פקודות.
אז מגיע השיא: מגיעים לקבינט המורחב ושרים פחדנים – אין לי מילה אחרת – מתייצבים בעוז מול המפכ"ל וצועקים עליו למה הוא אוכף את החלטת הממשלה. עכשיו, אני לא יודעת כאילו אם לצחוק או לבכות. כאילו – – –
אני אומרת לעצמי: יש ראש ממשלה, הוא לא מוכן לדון ביום שאחרי. הוא ממשיך להכניס משאיות, חמאס משתלט עליהן. אני אומרת לך, אדוני השר, תדונו ביום שאחרי. לפחות תעשו סדר. אבל לא יכול להיות שתוקפים את המפכ"ל, שדופקים – שתוקפים את הצבא.
אוי ואבוי. תוקפים, ישר שיניתי. אתה יודע, לפעמים, בלהט הדברים.
ממש לא. לא יכול להיות שבזה שמסרבים לדון ביום שאחרי, מחזירים אותנו ליום שלפני. לא יכול להיות שבצפון הרצועה חמאס משתלט על משאיות הומניטריות ומוכר אותן. אני שמחה שאתה מסכים איתי, אבל אתה שר ואני חברת כנסת באופוזיציה. מישהו צריך לדפוק על הדלת, מישהו צריך לדפוק על השולחן. מה אנחנו עושים? מה אנחנו עושים?
מה נגיד לחיילי המילואים שחוזרים הביתה ורואים את התמונות עכשיו בסלון ביתם? מה יגיד חייל המילואים שנלחם – הינה, דבי תושבת שדרות, היא יודעת – יצא הביתה, נלחם, איבד חברים שלו, קבר את החברים שלו ועכשיו הוא רואה שהשטח נכבש מחדש? זה לא הגיוני.
אני מסיימת. אדוני השר, תעצרו את הטירוף הזה. לא יכול להיות שאנחנו חוזרים לקונספציה של היום של לפני ופשוט מחזקים את חמאס. זה נורא. תודה.
357 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.