הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – –

לא צריך. אני לא צריך הרבה זמן. דרך אגב, אנחנו כמנהגנו עושים ישיבת סיעה, והליכוד – –

– – היא מפלגה דמוקרטית, כל אחד אומר את מה שרוצה לומר ויש את על ליבו לומר, אף אחד לא עוצר אותו – –

– – רק צריך קצת דרך ארץ. הגב' גוטליב – כרגיל, אתם מכירים אותה – היא לא נותנת לאף אחד לדבר, צורחת תמיד, צועקת, ממציאה, וגם משקרת. אז לכן, מה שאמרתי לה הוא לתת לנו לנהל דיון, ולא – אפשר לצאת החוצה. לא חייבים. כידוע לכם, בסיעת הליכוד זה מתנהל בדיוק כמו בכל ישיבה בכנסת: מי שמפריע לחברים שלו יוצא החוצה.

היות שכל חבריי פה היו שם, אתם מכירים. אתם מכירים את הגברת, אתם מכירים את האמיתות שלה, אתם גם יודעים מה היא אמרה על כל מיני אנשים, גם במערכת הביטחון לאחרונה, אז תשפטו, עם ישראל. אני חושב שהיא מביאה לליכוד, בהתנהלות שלה – לא בדעות שלה, זה לא חשוב, כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה; בהתנהלות שלה – הרבה נזק, והרבה, בואו נגיד כך, שיח לא נכון, שמפריע לכל חברי הסיעה.

אז לכן, מבחינתי, אני כבר לא מרגיש צורך להמשיך ולדבר איתה בכלל ולפנות אליה, וחבל שזה קרה. אני מניח ואני מקווה שהיא תיקח לעצמה לפחות – תעשה קצת חשבון נפש עם עצמה על ההתנהגות שלה, גם בכנסת, על ההתנהלות; לא על התוכן, שתגיד מה שהיא רוצה, הכול בסדר. אפשר להסכים, אפשר לא להסכים, אבל דרך ארץ קדמה לתורה, בוודאי כשמנהלים דיון עם 30 חברי סיעה. יש דרך ארץ, לכל אחד יש את הזמן שלו שידבר, ובוודאי לא יפריע לחבריו. זו הגברת, ואתם כבר מכירים אותה. זה הסיפור.

רגע, יש עוד דבר. אבל היא הגדילה לעשות ופתאום היא אומרת לי: אני מריחה את הוודקה מהפה שלך. תבינו, היא אומרת לי – – –

א. בחיים שלי לא שתיתי וודקה. היום שתיתי נס קפה ואספרסו – – –

מילא היה ערק, ניחא. הגברת, תבינו באיזה רמה – ליד כולם צורחת: אני מריחה את הוודקה מהפה שלך. נו, תגידו לי אתם. ועוד בחוצפתה עולה לכאן ומנסה לדבר עליי: מיזוגיני, לא מיזוגיני. אתם מכירים אותה כבר.

לא, אני רק מספר לכם.

מריחה את הוודקה מהפה שלך. אז זה אמרתי לה: בואי תריחי, בואי. אתה מבין עם מי יש לי עסק? תודה רבה.