ממשלה שמובילה מדיניות המחזקת את הפשיעה המשתוללת בחברה הערבית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כבוד השר אמסלם, בתגובה הקודמת שלך פנית אלינו, פנית לחבר הכנסת מנסור עבאס, פנית אליי, רצית לספר מה ההבדל ביניכם לבינם. "אתם" ו"הם" – השתמשתם במושגים האלה. אני אגיד לך מה ההבדל שאני, כאזרח ערבי במדינה וגם כתושב, אזרח – כמו כל אזרח שמסתכל על התמונה – מה ההבדל שאני רואה. עכשיו, היום – אני מקווה שהסטטיסטיקה לא תשתנה במהלך היום – הגענו ל-124 נרצחים כתוצאה מהפשיעה בחברה הערבית, לעומת 53 בתקופה המקבילה אשתקד. אז אם אתה שואל אותי בעניין הזה מה ההבדל בינך לבינם, ההבדל הוא שאז הקואליציה הקודמת נלחמה בתופעה מלחמת חורמה, הביאה תוצאות, ואתה – מה לעשות, כבוד השר, אני הייתי רוצה ומאחל לך הרבה מאוד הצלחה בתחום הזה – בתחום המלחמה בפשיעה אתה לא עשית כלום. מאז כינון הממשלה ועד היום, שום דבר מעשי לא נעשה בעניין המלחמה בפשיעה.

אני אספר לך, השר אמסלם, מה מרגיש חבר כנסת מהחברה הערבית. אתה יודע במה אני עוסק כמעט כל יום, אדוני השר? אני עוסק בלשחרר גופות מאבו כביר. חבר כנסת ערבי במדינת ישראל עוסק בשחרור גופות מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר. למה אני עוסק בזה? כי המכון כבר לא עומד בקצב. הוא לא יכול. הרי אני ואתה מאמינים באיסור הלנת המת; צריך להביא אותם לקבורה מהירה, אבל אי-אפשר לעשות את זה עם הקצב המטורף של מספר הרציחות בחברה הערבית, ולכן נרצחים שוהים במכון שלושה וארבעה ימים, וכל הלחץ של החברה מופנה אלינו: אתם מייצגים אותנו. אנחנו, נציגי החברה הערבית, עוסקים בשחרור גופות.

אז מה אני בא לומר? בכל הקשור לפשיעה בחברה הערבית, הפרמטר שלי הוא חיי אדם; הוא מה אתה עשית כדי למנוע רציחות, ומה אחרים עשו כדי למנוע רציחות.

כשאנחנו מדברים, אמסלם, כבוד השר, על 124 נרצחים, אנחנו מדברים על מאות פצועים, אלפי פצועים. אנחנו מדברים על עשרות אלפי אנשים בתוך משפחות הרוסות.

אז מה נפיק מזה? במשפט, אדוני. במשפט. כבוד השר התייחס, אמר: לתל אביב הגיע מישהו, ביקש פרוטקשן. אדוני השר, אם זה לא היה מגיע לתל אביב זה היה בסדר? זה מכוער, זה פשע, בין אם זה הגיע לתל אביב, בין אם זה לא הגיע לתל אביב, וצריך להכריז מלחמה על זה. עוד לא ראינו את זה. תודה רבה.