ממשלה שמובילה מדיניות המחזקת את הפשיעה המשתוללת בחברה הערבית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

טוב מאוד.

אדוני השר, אין רחבים כשערי התשובה. אנחנו שמחים שמר ליברמן התפכח. הוא הרי מכיר היטב את נתניהו. אפשר להתחיל?

אני רואה שהשר הגיע במצב רוח לוחמני, אולי בגלל ההפגנות מתחת לביתו. נתחיל.

נהדר.

זה נכון. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, בראשית דבריי אני מבקש לאחל לראש הממשלה באמת ובתמים התאוששות מהירה – ברוך רופא חולים. לצערנו הרב, אנחנו לא יכולים להשתמש באותו מטבע ברכה ביחס לדמוקרטיה הישראלית. בניגוד לעצותיו לציבור הישראלי, לחבוש כובע ולשתות הרבה מים, ראש הממשלה נתניהו מעדיף את הדמוקרטיה הישראלית רזה, כחושה, מצומקת – בסגנון הונגרי כזה – עם הרבה רוטב של פופוליזם לאומני, שוביניזם והסתה נגד קבוצות מיעוט.

באופן טבעי יש להניח שחיבתו של ראש הממשלה לסגנון ההונגרי, שהלכה והתפתחה בשנים האחרונות, לא באה על חשבון אהבתו הגדולה לכל דבר שמריח "אמריקה" – שהרי ראש הממשלה רואה את עצמו כמנהיג בסדר גודל עולמי, כזה הנמצא ליגה אחת מעל כל הגמדים שמקיפים אותו – והפעם אני לא מתכוון לגמדים במובן של חולצות יוקרה; אבל מה לעשות שבשעה שנתניהו מתקבל בכבוד מלכים אצל ויקטור אורבן הלאומן, בוושינגטון הוא הפך לפרסונה נון גרטה? אכן, ליגה אחת מעל כולם. כל ראשי הממשלות של מדינת ישראל המתינו רק שבועות אחדים להזמנה לבית הלבן; נתניהו ממתין כבר יותר מ-200 ימים, ויונת הדואר עדיין מחפשת את דרכה מעל האוקיינוס האטלנטי.

ראש ממשלה שחדור בהערצה עצמית, מנופח מחשיבות עצמית ומוקף תדיר בלהקת חנפנים, עסוק בלקושש פגישות קצרות וחסרות תוחלת עם מנהיגים במדינות ברחבי העולם, בשעה שנשיא המעצמה המובילה – בת הברית האסטרטגית של ישראל והמדינה היחידה מחוץ לישראל שבה חיים מיליוני יהודים – אינו מעוניין לפגוש בו.

על פניו היינו יכולים להמשיך ולהתייחס לאירוע הזה בציניות, איך "מר אמריקה" של הפוליטיקה הישראלית זוכה לכתף קרה מ"מר אמריקה" האמיתי – אבל האמת היא שאין מקום לציניות, אלא רק לדאגה עמוקה: ממשלת נתניהו השישית הולכת ורושמת את עצמה בספר דברי הימים של הבית השלישי כממשלה שחיבלה ופגעה ביחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית; ממשלת נתניהו השישית הולכת ורושמת את עצמה בספר דברי הימים של הציונות כממשלה שהרימה את ידה על הגשרים העמוקים והעבותים עם רוב בניינה ומניינה של יהדות ארצות הברית ועם המעגלים הרחבים של אוהביה וידידיה של מדינת ישראל.

תנועת המלקחיים של הממשלה המסוכנת הזו – המהפכה המשטרית מזה ומהפכת הסיפוח מזה – סוגרת לא רק על החברה הישראלית, אלא גם על מערכת היחסים עם בעלת הברית המרכזית שלנו. המהפכה המשטרית מעלה בקרב ידידיה הבולטים של ישראל בארצות הברית תהיות כבדות על המחויבות של נתניהו ושותפיו לערכים הדמוקרטיים המשותפים. התעקשותו של ראש הממשלה נתניהו לרקוד טנגו – או ליתר דיוק סמבה ברזילאית, צ'רדש הונגרי ומזורקה פולנית עם שורת מנהיגים לאומניים ואנטי-דמוקרטיים – רק מעצימה את התהיות הללו. וכבר דיבר השר לשעבר מאיר כהן על הסירוב המביש להצטרף לגינוי הבין-לאומי של העולם הדמוקרטי נגד החקיקה האנטי-להט"בית בהונגריה. העובדה שנתניהו מינה לתפקידים בכירים בממשלתו פוליטיקאים שבקלות רבה היו יכולים להשתלב בהנהגת הקו-קלוקס קלאן הופכת את התהיות של מיטב ידידינו בארצות הברית לתחושה עמוקה שראש הממשלה נתניהו מתאים לפוליטיקה האמריקאית בתקופתו של הסנטור מקארתי, ולא לזו של המאה ה-21. מה הפלא שראש הממשלה ויתר על נשיאת דברים כאן במליאה היום לציון יום ז'בוטינסקי? שהרי גם חוזה המדינה וגם מחולל הציונות הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי היו משפילים עיניים במבוכה ובבושה לו היו רואים את מעללי הממשלה הזו, שנושאת את שמם לשווא.

ואם לא די בדהרת ה-D9 על בית המשפט העליון ועל שומרי הסף אל קדחת הקיצוניות המציבה את ישראל על לוח טקטוני אחד ואת ארצות הברית ובעלות ברית נוספות בעולם הדמוקרטי על לוח שני – מצטרפת גם מהפכת הסיפוח. הנשיא ביידן אמר לא אחת כי הוא מכיר את ראש הממשלה נתניהו שנים ארוכות; אני בטוח שתחת האמירה הזו מסתתרת גם ההכרה ביכולותיו הגדולות של האיש, אבל גם בנטייה שלו להפוך על ראשו את הציווי המקראי "מדבר שקר תרחק". כשם שחוסר האמינות של ראש הממשלה נתניהו הפך לשם דבר במדינת ישראל, גם בקרב תומכיו – כך גם שמעו של חוסר אמינות זה יצא למרחוק, אפילו עד לוושינגטון. ועדיין, גם מבעד לערפל הדיפלומטיות והנימוסים האמריקאים קל להבחין כיצד ידידינו האמריקאים משפשפים את עיניהם בתדהמה לנוכח יכולתו של ראש הממשלה לשלוח את ראש המל"ל ואת ראש השב"כ לעקבה ולשארם א-שייח' ובפיהם מסר אחד, ולמוחרת היום להעביר מסר אחר לשותפיו הקואליציוניים הקיצוניים – אלו שמבקשים להחזיר את חיילי צה"ל באופן קבוע ללב הערים הפלסטיניות ולהפוך כל פתרון פוליטי עתידי של הסכסוך למשימה בלתי אפשרית.

כידוע, נתניהו לא מוזמן לוושינגטון, אך אם היה מוזמן, סביר להניח שכל ישראלי היה נבוך מקריאת דפי התדרוך שהיו נמסרים לבני שיחו ומהדרך שבה נתפסות אמינותו, רצינותו וכוונותיו של ראש הממשלה. אתמול דיווחו כלי התקשורת – ולא אתפלא אם התדרוך הגיע מסביבתו של ראש הממשלה – כי השגריר בוושינגטון, תת-אלוף במיל' מייק הרצוג, ננזף על ידי ראש הממשלה כי הוא אינו פועל באופן נחרץ להשגת ההזמנה המיוחלת לבית הלבן. למה הדבר דומה? לשיחת נזיפה שהיה מקיים ראש הממשלה עם מחנכת הכיתה של בנו הבכור, מדוע אין לילד נימוסים טובים.

ראש הממשלה נתניהו מדרדר את יחסיה של מדינת ישראל עם בעלת הברית החשובה והאסטרטגית שלנו, וזאת דווקא בימים של התעצמות המתיחות האזורית ושל עלייה משמעותית ברף הסיכונים הביטחוניים הניצבים לפתחנו, בראשם ההתייצבות של איראן כמדינת סף גרעינית – עוד הצלחה מסחררת של ראש הממשלה – ההיחלשות הדרמטית של הרשות הפלסטינית, האנרכיה בלבנון והתעצמות חיזבאללה וערעור היציבות הגלובלית בעקבות המתקפה הרוסית על אוקראינה. ואל תוך הקלחת המבעבעת הזו של יחסי ישראל וארצות הברית המגיעים לסף רתיחה, שופכת ממשלת נתניהו עוד מרכיבים מסוכנים בדמות העמקת הקרע עם יהדות ארצות הברית – מהצבת האיום על שינוי הגדרות חוק השבות ועד לבוז המתנשא כלפי הקהילות והזרמים הליברליים והכוונה להחריף את ההדרה שלהן בישראל.

כבר כמה שנים טובות אנו מכירים את מקסמי השווא של נתניהו, שלפיהם אין כבר חשיבות אסטרטגית לקשר ההדוק עם יהדות ארצות הברית; החבורה הזו מצאה לה מזמן משענת חדשה – הציבור האוונגליסטי. אלא שכל מי שעיניו בראשו יודע עד כמה מדובר במשענת קנה רצוץ. לקשר ההדוק, החם וההדדי עם יהדות ארצות הברית, הליברלית בעיקרה, אין תחליף מן הצד הערכי, ההיסטורי והמוסרי ומהצד של האינטרסים הקיומיים של מדינת ישראל.

אדוני היושב-ראש, בעוד שעות אחדות ימריא נשיא המדינה מר הרצוג לביקור בבית הלבן. אנו מאחלים לו הצלחה רבה בביקור, ובטוחים כי חוכמתו, מעמדו, ניסיונו ומתינותו יקרינו על הביקור ויסייעו למתן במעט את הנזק הנורא שהממשלה וראש הממשלה גורמים ליחסים עם ידידתנו הגדולה. אבל אין אדם אחד בבית הזה, ואין אדם אחד בוושינגטון או בניו יורק – אפילו השוער בבית המלון – שאינו יודע שביקורו של הנשיא הרצוג מעיד לא רק כמה הוא מקובל בבית הלבן ובקונגרס, אלא גם על כך שהאזרח מס' שתיים שלנו, ראש הממשלה נתניהו, פשוט אינו רצוי שם.

נתניהו, נשיא ארצות הברית, ידיד ישראל, ג'ו ביידן, איבד את האמון בך; גם אנחנו איבדנו את האמון בך. אנחנו לא מאמינים לך. אנחנו לא מאמינים בך. למדינת ישראל מגיע מנהיג אחראי, כזה שדלתות הבית הלבן נפתחות בפניו, לא נטרקות. תודה.