קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי כולם, תחילתו של דבר בסופו: עלינו להפסיק עם השיסוי, לחדול ממחלוקות וקיטוב. אני שואל את עצמי, מה הדרך שאנחנו נבחר בה כעם? הדרך המאחדת, או שמא חלילה דרך של פירוד ושנאה? חבריי, הבחירה היא בידינו, הבחירה היא בידי כל אחת ואחד מאיתנו. עלינו להוות דוגמה לתושבי הארץ, וראשית להתחיל במעשינו. עלינו להוות דוגמה לאלה שלא מסכימים איתנו, ובעיקר, חבריי, להוות דוגמה לעצמנו. לעיתים קורה שאנחנו מתחרטים על מילה או מעשה שאנחנו עושים.
אם כבר להילחם, אנחנו חייבים להילחם יחד, יחד, כנגד יוקר המחיה. זו המלחמה האמיתית – ילד או ילדה שאין ביכולת ההורים לספק להם מזון לבית הספר או לגן; אנשים עריריים אשר אין להם יכולת לרכוש מזון בסיסי או תרופות.
עלינו להפריח את הנגב – בשבוע שעבר היה כאן דיון ביום הנגב. עלינו להפריח את הנגב. זה אינטרס של כולנו. האי-שוויון שזועק לשמיים בין אזור המרכז לבין הפריפריה; תושבי עיירות הפיתוח ותושבי הפריפריה הגיאוגרפית – כולם זכאים לשוויון בחינוך, ברווחה ובבריאות; ילד או ילדה מדימונה, מקריית שמונה או מהפזורה הבדואית – כולם זכאים להזדמנות כמו ילד או ילדה מרמת גן או מגבעתיים. אנחנו חייבים לזכור שיש דברים יותר גדולים מהצלחה, שזה השוויון וההתייחסות האחד לשני, לכבד ולהכיל האחד את השני. אנחנו לא חייבים להסכים האחד עם השני, אבל אנחנו חייבים להכיל האחד את השני. תודה, אדוני.
213 מילים של סימון מושיאשוילי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.