ממשלה שמובילה מדיניות המחזקת את הפשיעה המשתוללת בחברה הערבית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים נמצאים שם, נכון?

שלום, אדוני שר החינוך. חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני היושב-ראש, ככל שאני שומע, ככל שאנחנו שומעים את התקשורת בימים האחרונים, אני חושב שגם אני וגם אתה וגם כולנו שואלים את עצמנו: מה אנחנו צריכים את החקיקה הזאת? האם כל מה שצריך במדינה הזאת ברגעיה הקשים הוא שאנחנו נתכנס בתוך ועדת החוקה ונחשוב שזה חזית הכול, וכל מה שנעשה – לא נטפל במדינה ובצרכיה? ובאמת אנחנו לא מטפלים במדינה ובצרכיה, אלא עסוקים בוויכוחים מתישים – אתם חושבים שאתם צודקים ואנחנו אומרים שזה הרס הדמוקרטיה, אבל עסוקים בוויכוחים מתישים, שהאזרחים, רובם הגדול, לא מבינים למה צריך את זה. 50% ממצביעי הליכוד, אדוני, לא מבינים למה צריך את הרפורמה. כ-80%, 90% ממצביעי המחנה השני בוודאי ובוודאי אומרים שלא צריך, אבל גם מתוככם.

מה קורה למדינה הזאת? מה קורה לממשלה הזאת? מה קורה לשני אנשים שמובילים את ראש הממשלה באף? וזה לוין וזה רוטמן. ואדוני רוטמן, אני מודיע לך מעל במה זו – אני מבין שאתה מנסה בוועדת החוקה להגיע לכל מיני פשרות: אף אחד לא ילבין את החקיקה המיותרת הזאת שלך. אנחנו לא נגיע איתך לפשרות. האופוזיציה לא תשב איתך ולא נקבל שום החלטות. אתה רוצה להעלות את ההצעה המוטרפת הזאת – תעלה, זאת הבעיה שלך. אנחנו נילחם בה ונתנגד.

ושוב, אדוני היושב-ראש, אני מכיר אותך, יש בך היגיון גדול מאוד. אני לא רוצה להגיד מה אתה חושב, אבל אין לי שום ספק שגם אתה שואל שאלות, כמו שאנחנו שואלים. למה צריך את זה עכשיו?

כן, בבקשה.

לא, מהצד השני לא רוצים את זה.

פרשנות מעניינת.

בעקבות הדברים שלך – ואני מודה לך, אדוני היושב-ראש – אני אומר שזה הזמן להפסיק את החקיקה הזאת, ללכת שוב ולנסות להגיע להסכמות, עם אנשים מתונים כמוך ועם עוד אנשים מתונים במחנה שלכם. צריך לתקן; אסור לכפות ולגעת בעצבים החשופים של הדמוקרטיה הישראלית.

אדוני, אני רק רוצה להגיד לך, ראה במה אנחנו עסוקים; כמה מהאירועים שקרו השבוע – תקשיב, אדוני: קיצצו 100 מיליון שקלים מתקציב המדינה – התקציבים של הילדים שלנו, הילדים שלי, שלך; התקציב של אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים – כל זאת כדי להעביר 100 מיליון שקלים, אדוני חילי טרופר, לקצבאות החרדים. אף אחד מאיתנו לא אמר שלא צריך לטפל בחרדים, אבל היעלה על הדעת שהיום, עכשיו, אנחנו מעיזים להוריד 100 מיליון שקלים בפלאט על המשרד של השר יואב קיש והמשרד של מרגי? קיצצו שעה מהילדים האוטיסטים כי אמרו שאין תקציב. מרגי, השר שהחליף אותי במשרד הרווחה נאנק תחת משימות גדולות מאוד, ואין לו תקציב. אבל לאברכים? מוצאים. עכשיו, אני לא חשוד בזה שחלילה אני תוקף אברכים. אף אחד מאיתנו לא. אבל זה מה שצריך לעשות עכשיו?

העליתם הצעת חוק שתעביר את סמכות קביעת המזונות לבתי הדין הרבניים. ריבונו של עולם, כל מי שמבין מעט בנושא רווחה, בנושאים של משפחה, איך מתנהלת משפחה, איך מגיעים להחלטות על גירושין והסדרים – מה פתאום להעביר את זה לסמכות רבנית? זה מה שצריך עכשיו? מה עזות המצח הזאת? מה החוצפה הזאת – יש לנו 64 אצבעות אז אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים? אני לא חושב ש-90% מחברי הכנסת של הליכוד מסכימים לדבר כזה. הם יודעים – כל הנשים שלוחמות איתנו בוועדות הרווחה, חברות הליכוד, יודעות שברגע שזה יעבור לסמכות רבנית אוי ואבוי לנו. אבל זאת הממשלה הזאת, בזה היא עסוקה – סחטנות של סקטורים: יש לנו כוח, עכשיו אנחנו בחצי השנה, בשלושת החודשים הקרובים, נסחט את הלימון עד תום.

לפרק את הרשות למעמד האישה? מה קורה לכם, תגידו? מה קורה לכם? ולשמוע תירוצים ש"אנחנו רוצים שכל הנשים ייהנו משוויון"? אנחנו – אנחנו – עשינו הכול כדי שנשים חרדיות תגענה לאוניברסיטה. תעיד על כך עדינה, בתו של זכר צדיק לברכה. היא תעיד על כך. כמה נלחמנו ביחד איתה כדי שיאפשרו – אתה זוכר את זה, חילי? שיאפשרו לנשים חרדיות להגיע בשוויון מוחלט. חוקקנו לטובתן לקבלת עבודה, פתחנו במודיעין עילית ובמקומות אחרים עוד ועוד מפעלי תעסוקה ומרכזי תעסוקה לנשים חרדיות. אז עולים לפה ומבטלים את הרשות למעמד האישה? באיזו מדינה עושים את זה? היום, כשכל המדינות מדברות על מעמד האישה, היום, כשכולם מנסים לעשות הכול לצמצם את הפערים – ממשלת ישראל מקבלת החלטה לסגור את הרשות למעמד האישה. ואתם שותקים ולא פוצים פה. ואני רואה את חברי הכנסת מהליכוד חופנים את ראשם בידיהם, לא יכולים לשאת את הבושה, אבל לוחצים על הכפתור.

לא רק זכויות נשים וילדים ואוכלוסיות מיוחדות – הגדלתם לעשות וסירבתם להצטרף למדינות המערב, ובראשן ארצות הברית, הידידה הגדולה שלנו, לגינוי החקיקה המפלה של הקהילה הלהט"בית בהונגריה. באיזו עוד מדינה מתוקנת, דמוקרטית, מתקדמת, אנחנו לא מצטרפים לגינוי הזה? זאת חובתנו, בלי קואליציה, בלי אופוזיציה; אלה הילדים שלנו, אלה האחים שלנו, אלה החברים שלנו, אלה האזרחים שלנו. כל המדינות מגנות – הממשלה הקיצונית, כמו שאמר ביידן הנשיא, תופסת צד, הולכת הצידה ולא רוצה לגנות. בושה וחרפה, בושה וחרפה. זה לא שייך לפוליטיקה ולא לשמאל וימין; זה שייך לאמות מידה דמוקרטיות ליברליות. בתפיסה אין הבדל ביני לבין יואב קיש, אבל הוא רוצה לחפון את ראשו, לסגור את אוזניו ולהתעלם מהקריאות האלה.

אני מנסה לשמוע את השר לביטחון פנים, אדוני היושב-ראש. אני לא מאמין, הוא עומד ומאשים את הממשלה הקודמת באיבוד המשילות. אתה מסתכל על הנתונים – הוא לא נותן לנתונים ולעובדות לבלבל את מסכת השקרים שלו. יש התפרקות של משילות. זה לא התחיל לפני שלושה חודשים, לא התחיל לפני חצי שנה, אבל אני כשר האחראי על הבדואים בשנה שעברה ישבתי עם יואב סגלוביץ', עם בנט, עם יאיר ועם מפכ"ל המשטרה שבוע אחרי שבוע. תכננו, ירדנו לשטח, טיפלנו והתחלנו לראות, בלי להטיל אשמה על אף אחד. מעולם לא אמרתי שהליכוד אשם במצב של הבדואים; כולנו היינו אשמים, אבל אנחנו העדפנו לשים מגפיים, לרדת לבוץ ולעבוד.

ואתם, חבריי מהליכוד, מסתכלים על השר לביטחון פנים שלא עושה כלום, ואתם נותנים לו גיבוי. למה? זה יפגע בכם כמו שזה פוגע בנו. לנסוע בכביש 25 לדימונה – דימונה מתפתחת, קורים דברים נהדרים בעיר הזאת. אבל אומרים לי החבר'ה הצעירים: אדוני היושב-ראש, אנחנו מפחדים לנסוע ביום שישי בלילה, כי הבדואים הורגים אותנו. אתה מכיר את זה, גדלת שם.

תבוא. אני אומר לך, אתה תמצא עיר מפותחת, יפהפייה – –

– – אבל היא נמצאת בתוך אזור שאין בו משילות. היה לי עוד הרבה להגיד, אדוני. תודה רבה שהקשבתם.

לכן צריך לפרק את הממשלה הזאת, ואת כל הקיצוניים נשאיר בצד. זה לא מתאים לכם, חבריי מהליכוד, לא מתאים לכם שתובלו באף על ידי בן גביר ועל ידי סמוטריץ'. תודה.