ממשלת התנחלויות פולשת

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת.

חברתי חברת הכנסת שרון ניר – –

– – הבעיה היא לא בשיח.

הבעיה היא בדיון הענייני.

כאשר אנחנו ביקשנו מהיועצת המשפטית לממשלה לקיים דיון שבו ביקשנו שיציגו לנו את הנתונים, את נתוני האכיפה – –

– – את המדיניות כלפי חסימות צירים מרכזיים ברחבי הארץ – –

– – היועצת המשפטית אמרה לנו שאנחנו מצויים בניגוד עניינים. ואני רוצה לשאול – לשים את זה פה על השולחן ובאמת רגע לקיים דיון ענייני, לשאול שאלה עניינית: במה שונה הדיון שאנו מבקשים מהדיון שהתקיים ב-27 בפברואר 2005? ההודעה שיצאה ממזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה, ישיבה שעסקה במחאות כנגד ממשלת שרון – תואר בה, באותה ישיבה, כי הממשלה דנה בישיבתה בהסתה לאלימות ובגילויי אלימות במסגרת פעולות ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות.

בין היתר הייתה סקירה של היועץ המשפטי לממשלה דאז, פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה, המפכ"ל, ראש השב"כ. הם תיארו את האיומים לשבש את סדרי החיים; מה שקורה ברחובות בעקבות הדיון וחוסר שביעות הרצון מהתנהלות של גורמי אכיפת החוק – החליטה הממשלה להקים יחידת אכיפה ייחודית ועתירת משאבים אשר תיאבק בחסימות דרכים, הפגנות לא חוקיות ופגיעה בעובדי ציבור. יחידה זו פעלה בהובלת מיודענו, אז הוא היה משנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, שי ניצן.

ההתנהלות ב-2005 עומדת בסתירה מוחלטת למכתב ששלחה היועצת המשפטית לממשלה. ואני שואל – – –

ואני שואל – אני לא מיתמם, אני מתייחס לדיון ענייני.

והטענה הייתה עניינית.

וכשאנחנו שואלים את היועצת המשפטית לממשלה מה ההבדל בין בקשה שלנו – אפילו לא לקבל החלטות, לא להקים צוות ייעודי שיילחם, שייאבק, אלא רק לקבל נתונים, כמה כתבי אישום הוגשו, מה מדיניות המעצרים – – –

אתם יודעים מה, אני אפילו לא צריך לקבל על מה המדיניות – –

– – אנחנו יודעים מה המדיניות. אז אתם אומרים לי, זה מ-2005 – –

– – אז בוא נלך ל-2020.

הנחיות של פרקליטות המדינה, 40.2 – –

– – 40.2, של נורית ליטמן.

חתום עליה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

לא יעזור כמה שתצעקו.

תתמודדו עם עובדות. תתמודדו עם נתונים.

יש נתונים.

לסיום, אדוני היושב-ראש – כי הם אוהבים לצעוק כשמדברים איתם על עובדות.

לסיום, אני שלחתי מכתב ליועצת המשפטית לממשלה לפני ארבעה חודשים, וקיבלתי – – –

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחתום את דבריי, אבל לא מתאפשר לי.

יפה. קיבלתי תשובה מהייעוץ המשפטי – סליחה, לפני ארבעה חודשים שלחתי מכתב ליועצת המשפטית לממשלה, 15 עמודים, ובו פירטתי את האכיפה הבררנית שקיימת, פירטתי את ההלכות הפסוקות בעניין של בג"ץ, של הנשיא ברק, וקיבלתי תשובה אחרי חודשיים מפרקליטות המדינה – –

– – מלשכת המשנה לפרקליטות המדינה, שהיו ארבעה כתבי אישום – –

– – שהוגשו ארבעה כתבי אישום על ידי התביעה המשטרתית. הם אמרו: אנחנו לא יודעים אם אלה מתנגדי הרפורמה, תומכי הרפורמה. הלכתי, עשיתי שיעורי בית – מה הסתבר? ששלושה מתוך ארבעת כתבי האישום שהוגשו – שומעת, לימור? שלושה מתוך ארבעה כתבי אישום שהוגשו היו כנגד אנשים שהפריעו למוחים נגד הרפורמה. אלה היו כתבי האישום שהוגשו.

אז אני אומר, חברים, אפשר לדון בעד הרפורמה, נגד הרפורמה, אבל כולנו צריכים להסכים שאי-אפשר לתת יד לאכיפה בררנית. תודה רבה.