ממשלת התנחלויות פולשת

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני אגע בתוכן האי-אמון, אני רוצה להגיב לשר אקוניס, מאחר שהוא נקב בשם שלי. השר אקוניס, אני מקווה שאתה לא יוצא מהאולם. אז תן לי להגיד לך משהו קטן לפני שאני אגע בהצעת האי-אמון.

מה שאני מציע לך – – –

לא, אבל אל תפריע לי. אם אתה תפריע, איך אני אגיד? אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני השר. קח בבקשה את השידור של הנאום שלך ותסתכל בבית בזמן החופשי שלך. אני תוהה, השר אקוניס, אם זה כתוצאה מהשיחות הרבות שלך עם הבוס שלך, שהוא יכול ללמד את כולנו פה הסתה, או מהנסיעות הרבות שלך לחוץ לארץ. אני אגיד לך למה – כי כנראה הנסיעות הרבות שלך לחו"ל הביאו למצב שאתה מנותק. אתה מנותק ממה שקורה במדינה, אתה מנותק ממה שקורה בכלכלת ישראל – –

– – ואתה – תקשיב טוב, אני מעולם לא שמעתי נאום יותר מסית. אתה עברת את השר אמסלם בזה שאתה מסית.

תקשיב, אני אומר לך שאני במקום השר אמסלם הייתי דואג היום, כי יש פה תלמידים טובים ממנו. עברת אותו בהסתה. מעולם, מעולם, אדוני היושב-ראש, לא שמעתי דברי שקר והסתה כמו ששמעתי היום מהשר אקוניס. ומה? הוא מציג פה – שנת 2022 עם 16 מיליארד דולר השקעות בהייטק, והכי חשוב, הוא לא אומר כמה השקעות יש בשישה החודשים האחרונים. למה? כי הן אולי מיליארדים בודדים. זאת הבעיה. ואקוניס לא רוצה לדבר, הוא לא רוצה לדבר על השקעות, על ירידה בענף ההייטק בששת החודשים שהממשלה הזאת קיימת. מה שטוב לו – הוא מסתובב פה לכיוון הח"כים מהאופוזיציה, עושה כל מיני תרגילים, דופק על הדוכן – דרך אגב, זה רכוש של כולנו, זה רכוש של משלמי המיסים – דופק על השולחן, הורס פה דברים, צועק. למד, למד מהבוס שלו, זה מה שהוא יודע לעשות.

אני מציע לשר אקוניס, אם היה פה מבקר תיאטרון באולם הזה, או קולנוע, הוא לפחות היה נותן פה ציון למשחק התיאטרלי שלו, ולמשחק הזה אני הייתי נותן ציון נכשל, כי אפילו לזה אני לא מאמין, לכל ההצגות שהוא עשה פה. פשוט תתבייש. פשוט הסתה מוחלטת 20 דקות נגד האופוזיציה, שכבר שישה חודשים לא נמצאת בניהול המדינה. יכול להיות שהוא יודע להסית, אבל לנהל מדינה הוא לא יודע.

עכשיו אני רוצה לדבר על מה שהולך להתרחש פה בשעות הקרובות בבית הזה. הקואליציה כנראה תעביר בקריאה הראשונה את החוק לביטול עילת הסבירות. זה יעבור לא בגלל שזה דבר נחוץ לחיזוק הביטחון, לחיזוק הכלכלה, לחיזוק של מדיניות החוץ. זה יעבור משום שלממשלה יש שיכרון כוח והיא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, והגורם היחיד – אני מדגיש את זה – הגורם היחיד שמסוגל לאזן זה בית המשפט העליון.

למה זה הגורם היחיד במדינה שלנו? יש תשובה לזה. השר אקוניס דיבר על דמוקרטיה, דמוקרטיה; אזרחות כנראה הוא לא למד בבית הספר או בגימנסיה הרצליה – משום שאין לנו גורמים מאזנים נוספים. אין לנו היום בית נבחרים עליון, שזה הסנאט האמריקאי או כל סנאט אחר, בכל מדינה שיש שני בתים בפרלמנט; אין לנו היום וטו נשיאותי, נשיא לא יכול להטיל וטו על המהלכים של הממשלה או של הפרלמנט, כפי שקורה ברוב המדינות הדמוקרטיות המפותחות; הדבר הכי חשוב – אין לנו חוקה. ברגע שאין לנו חוקה, הרוב, חברת הכנסת גוטליב, יכול לעשות כל דבר שהוא רוצה – –

– – ולכן במדינה דמוקרטית, כשיש איזונים ובלמים, חייבים גם להשאיר את הכלים לבית המשפט העליון, ומי כמוך יודע את זה.

הבעיה – אתם חושבים שזה ישחק לטובתכם? לא, זה לא ישחק לטובתכם.

אני אגיד עוד משפט. כשאנחנו מסתכלים על המושג "עילת הסבירות", אומנם זה מושג משפטי, מעולם המשפט, אבל בחודשים האחרונים זה הפך למושג עממי. היום אנשים כבר מתחילים להבין מה סביר ומה לא סביר. אדוני היושב-ראש, אם תשאל חברים שלך: מה סביר בעיניך, משהו באשר לחיים שלנו, אני מניח שלכל אחד יש דעה. האם זה סביר שישה חודשים לעסוק רק בדבר אחד – כיצד להחזיר עבריין מורשע לממשלה? זה מה שהממשלה עושה שישה חודשים.

דרך אגב, אני מרחם על הח"כים החדשים בקואליציה. במקום להעביר חקיקה, במקום לשפר את חיי האזרח, במקום לקדם הצעות, כל הקואליציה משועבדת לדבר אחד: לעשות ככה שיושב-ראש ש"ס אריה דרעי יחזור לשולחן הממשלה. בשביל זה כל הבלגן הזה. לא מצאתם דרך מקורית אחרת? זה מה שאתם עושים שישה חודשים, חבריי מסיעת ש"ס, וזאת הסיבה לכל הסיפור הזה, עילת הסבירות. אין שום עילת הסבירות, יש רק רצון לאי-סבירות של הדבר הזה בבית הזה.

השר אקוניס דיבר על ההייטק. מעניין אותי מה הוא, בתור שר המדע, פועל ומה הוא עושה בשביל לחזק את ההייטק. אני קורא את הדוחות בדיוק כמו שכולנו קוראים את הדוחות. אני מסתכל על מגמות מדאיגות מאוד, והמגמות המדאיגות האלה מצביעות על ירידה חדה לא רק בהכנסות ובהשקעות של ההייטק – אדוני היושב-ראש, זה מפריע לי. שר האוצר מנהל פה כרגע דיון, וזה מפריע. אני שומע את הוויכוח של שר האוצר ויו"ר הקואליציה עד לפה, לאוזניים שלי.

אם הייתי לומד משהו מהוויכוח הזה הייתי משתמש גם בנאום הזה, אבל גם שר האוצר לא מבין את המשמעות של ירידה בהייטק. אם אנחנו לא נתעשת ולא נחזיר את הוודאות הכלכלית למדינה הזאת, לא יהיה לנו הייטק כבר בכמה השנים הבאות, בעוד שנתיים-שלוש נגמר הסיפור של ההייטק. אם נגמר הסיפור של ההייטק, נגמר הסיפור של הקטר של הכלכלה.

בחודשים האחרונים, מאז שהתחילה המחאה, אני מדבר הרבה עם החברים שלי שהם, תאמין לי, אדוני היושב-ראש, הם מאוד מסודרים בהייטק, מסודרים מאוד. יש לי חברים שמרוויחים יותר מחבר כנסת, יש להם חברות עם הכנסה של כמה מיליונים בשנה, מהנדסים, אנשים של תוכנה, אנשים שעוסקים – ממש עושים כסף גדול. דרך אגב, הם יוצאים להפגנות, הם יוצאים להפגנות והם לא אנרכיסטים. הם יוצאים בכל שבוע לקפלן ועומדים שם בקפלן, והם קוראים לממשלה להתעשת, כי הם מבינים שברגע שהענף שלהם ייפגע, כל הכלכלה תיפגע. לא יהיה לכם כסף לחלק לאנשים, לא יהיה לכם כסף לחלשים. כבר היום, כבר בתקציב הזה, קיצצתם לאנשים כסף, לא נתתם תוספות.

הרבה אנשים אומרים: מהו העתיד במדינה אם ככה הממשלה ממשיכה לנהל את המדינה? מה העתיד? מה, לעבור לקפריסין? לעבור ליוון? יש כאלה שכבר הסתדרו בעמק הסיליקון והם לא רוצים לחזור למדינה. אני אומר לאנשים האלה – אני מסתכל למצלמה ואני אומר לאנשים האלה: אל תעזבו. אם אתם תעזבו, לא נוכל לשקם את המדינה. אתם, אתם אלה שמחזיקים את כלכלת ישראל. אתם אלה שצריכים להילחם, לצאת ולהילחם גם על העתיד שלכם, גם על העתיד של הילדים שלכם וגם על הפרנסה שלכם, כי בסופו של דבר, אם אתם לא תעמדו לצידנו עכשיו במאבק הנחוש הזה, אז לא תהיה לנו מדינה.

כשאני מסתכל על הדברים – ממש דברי הסתה, דברי הסתה – שישה חודשים אתם בממשלה, שישה חודשים אתם עדיין מחפשים אשמים בשנת 2022. מה קורה לכם? מה קורה לכם? מה תגידו בעוד חצי שנה? מה תגידו? מה, תאשימו את הממשלה הקודמת הקודמת הקודמת? שכחתם שלפני הממשלה הקודמת אתם הייתם 12 שנה בשלטון?

אם החוק הזה יעבור, אדוני היושב-ראש. הקרע בעם יחריף. כבר מחר – אני אומר את זה בצער רב – כבר מחר אנחנו כנראה נראה אלימות, אנחנו נראה שהמשטרה תשתמש באלימות כלפי המפגינים. אני לא אתפלא אם מחר אנחנו נראה ביטול של טיסות אזרחיות – שמענו גם את זה. שמענו גם את זה.

יש גם לא מעט אנשים שלא רוצים להתנדב. להתנדב זה לא לבצע גיוס, זה לא לבוא להתגייס למלחמה. יש הרבה אנשים שכבר היום שואלים את עצמם: למה שאני ארכוש – או אסייע לרכוש – לילדים שלי דירה, כשאין עתיד במדינה הזאת?

המשמעות היא פשוטה: ברגע שהאנשים האלה לא רואים ודאות כלכלית ולא רואים את העתיד עבורם ועבור הילדים שלהם, כלכלת ישראל תקרוס. ואם כלכלת ישראל תקרוס, זה יסתיים וייגמר באלימות קשה. לצערי, אנחנו חיים בזירה שמסביבנו יש לא מעט מדינות שברגע שיש בהן בעיה כלכלית, אנחנו רואים אלימות. מספיק להסתכל על מה שקורה בלבנון. אני לא אומר שזה יקרה מחר, אדוני היושב-ראש; אני אומר שזאת המגמה. ברגע שלבן אדם אין איך לשלם משכנתה, ברגע שלבן אדם אין איך להאכיל את הילדים, לבן אדם אין מה להפסיד. הממשלה שלכם מובילה לאבדון כלכלי ולאבדון של המדינה כולה. פשוט בושה. תתביישו לכם.