קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, לפני יותר מחודש כמעט כל ישראלי ממוצע – יהודי, ערבי – למד את המילה חווארה, ואפילו בהפגנות התחילו לקרוא למשטרה: איפה הייתם בחווארה? אז מעכשיו יש למפגינים עוד הרבה משפטים להגיד – אפשר להגיד: איפה הייתם בתורמוס עיא? ואפשר להגיד: איפה הייתם בג'אלוד, באום צפא, בעוריף, בלובאן א-שרקיה, בבורקה? אפשר למנות עוד ועוד שמות – בחוסאן – בכל המקומות שהיה בהם מראה שחוזר על עצמו כבר מעל לשבוע, עשרה ימים, של התנכלויות של המתנחלים שנכנסים לתוך הכפרים הפלסטיניים, מבעירים בתים, מבעירים שדות, ובעצם יכולים להוביל כל לילה בקלות. זה נס שעד עכשיו אנשים לא נשרפו בתוך הבתים שלהם. דומא מזכירה לכם משהו? זה ניסיון לחזור על אותו פשע נתעב ב-2015 בדומא, כאשר שרפו משפחה.
כיום בכל לילה יש ניסיונות לשרוף משפחות ובתים. ואל תגידו לי, איפה הייתם? כי כן, כוחות הביטחון, מה שנקרא, או צבא הכיבוש, בשפה שלי, נמצאים שם, נמצאים ומגינים על המתנחלים, מגינים על הפושעים שתוקפים אנשים בתוך הבתים שלהם ויורים ירי חי – כן, מתועדים כאשר הם משתמשים בכלי נשק ויורים על אזרחים שיוצאים להגן על הבתים שלהם. האם גם זה הפך לפשע, שהפלסטיני יגן על עצמו? האם לפלסטיני קיימת הזכות להגן על עצמו, על אדמתו, על ביתו, על משפחתו, או לא? נראה שלא תחת הממשלה הזו. בן גביר אומר היום: בבית יש שרפה. על איזו שרפה הוא מדבר? על השרפות שעושים אלה שאמר להם: תצאו, תרוצו לגבעות ותכבשו אותן? על שרפות כאלה או על מה?
אני חושבת שהגיע הזמן שהממשלה הזו תגלה באופן הכי ברור את המטרות שלה, ותדבר פעם אחת ולתמיד בשפה אחת, בדיוק כמו שעשה נתניהו בישיבת ועדת חוץ וביטחון מאחורי דלתות סגורות, כאשר אמר שצריך לגדוע את השאיפה למדינה פלסטינית.
283 מילים של עאידה תומא סלימאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.