קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה – אני צריך שקט במליאה ותוספת זמן פציעות.
הצעת חוק הרשויות המקומיות – השינוי הוא קצת הטעיה. יש עיר אחת במדינת ישראל שהחוק הזה עוסק בה. במקרה לגמרי יצא שהעיר הזאת היא טבריה. דווקא אני שמח שיש חברים בקהל, כדי שתשמעו. שלום לכולם.
חכה, תשמע מה אני הולך להגיד על טבריה. להפך, אני שמח שאחרי שנות דור ממשלת ישראל נזכרה בעיר ושמה טבריה. הנסיבות, השרה מאי גולן, לא כל כך משמעותיות – סך הכול הם רוצים למנות שם ראש עיר – אבל אני תוהה למה ממשלת ישראל, שהפקירה במשך שנים את עיריית טבריה ואת תושבי ותושבות טבריה, פתאום עכשיו נזכרו בה. התיירות בטבריה לא קיימת; תעסוקה – זה לא מעניין אותם; חינוך – זה לא מעניין אותם; התחדשות עירונית לא מעניינת את ממשלת ישראל. סך הכול זאת עיר שיושבת על השבר הסורי-אפריקאי ומועדת לפורענות – בנייה ישנה, תעסוקה פחות מעניינת, הפיתוח של עיריית טבריה פחות מעניין, אבל מאוד מעניין את חבר הכנסת עמית הלוי, בשובו מסיור ארכיאולוגי – חבריי בקהל, הוא עשה סיור ארכיאולוגי בעיר טבריה וחזר עם התובנה המשמעותית שצריך להחליף, להשאיר או למנות ראש עיר בניגוד לחוק. ואז הוא קיבל, ברוב כבודו והחשיבות של החוק לתושבי מדינת ישראל, הוא קיבל פטור מחובת הנחה, כי למה שנריץ חוקים או שנעביר חוקים בצורה משמעותית, טובה, נכונה, סבירה, שנדון, שנשמע?
לא זו אף זו, בעוד שלושה חודשים יש בחירות במדינת ישראל, בחירות מקומיות. אז זה לא מפריע – אפשר באמצע המשחק לשנות חוקים, וזה שוב קורה. הקואליציה הזאת מתמחה בשינוי חוקים באמצע המשחק. באמצע מערכת הבחירות, באמצע שמועמדים כבר הכריזו, הוציאו כספים, הכינו מטה, פתאום נזכר עמית הלוי, עם רוח השכינה שנחתה עליו בעת סיור ארכיאולוגי, שהוא רוצה לשנות את כללי המשחק ולהשאיר את ראש עיריית טבריה, או ראש הוועדה הקרואה של טבריה – אני בכלל לא נכנס לנבכי מה זאת ועדה קרואה, מה ההבדל בין ניהול עירייה על ידי ועדה קרואה לבין ראש עירייה. אני רק רוצה שאולי תצטרפו אליי, חבריי חברי הכנסת – משפט אחרון, לפני שתגיד לי משפט אחרון – תצטרפו אליי, חבריי חברי הכנסת, לשיר האלמותי "נדפוק במלך, נדפוק לו בראש" – מכירים? "אחת שתיים שלוש, / כמו ברומא, כמו בפריז, כמו באמריקה". אבל עמית רוצה להרוס את טבריה בלעדיי, רוצה לסגור את טבריה בשבת. תודה, עמית הלוי, שאתה כל פעם נותן לנו את האופציה להעמיק בנבכי הדמוקרטיה וההגות שלך.
באמת, מאיפה אתה מביא את החוקים האלה, רק אלוהים יודע. תודה רבה.
398 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.