קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
ערב טוב, יושב-ראש הישיבה. חברים יקרים, אני קוראת את הצעת החוק הזאת ואני שואלת במה היא עוסקת. נגיד שאני צריכה לתמצת את זה לאזרח מהשורה ולהגיד לו: בוא אני אסביר לך מה זאת הצעת החוק הזאת – חוק פרסונלי – שלמעשה מאפשרת למי שממלא תפקיד ספציפי, למי שמונה באופן זמני עד לבחירות – כדי לייצר איזה לגיטימיות להתמודדות במדינה דמוקרטיה, אומרים: לא, בואו נעשה קומבינה; נשנה את החוק באופן פרסונלי. אגב, אני לא מדברת על הכישורים שלו, על היכולות שלו. יכול להיות שאם הוא היה מתמודד כאחד המתמודדים באופן שלא מגן עליו, יכול להיות שהוא גם היה מנצח. אבל עצם זה שבסמיכות כל כך קרובה לבחירות המוניציפליות יוצרים איזה מובלעת, איזה חוק ספציפי תפור למידותיו של בן אדם מסוים, בעיר מסוימת, נגד מתמודדים אחרים, שלא לומר מתמודדת – שאנחנו היינו רוצים, אם לא בממשלה ולא בכנסת, לראות נשים, בוודאי ברשויות מקומיות – כל זה נמחק, כי יש פה איזה צורך ספציפי שרוצים לטפל בו ולתת לו מענה. זה נקרא קומבינה.
אני רוצה להגיד לכם שלא מזמן נעשה סקר, בתחילת יוני, שפורסם בעיתון מעריב ובחן עם אזרחים מערים שונות מה הדבר הכי חשוב להם אצל המועמד או המועמדת שמתמודדים לראשות עיר. חלק מהעניין היה כמובן חינוך, שמאוד משמעותי וכו', אבל הדבר הגדול מאוד, שזכה שם ל-48%, היה מינהל תקין. זה היה: האם העיר או המועצה מתנהלים באופן תקין? האם זה מתנהל בשקיפות? האם הציבור יודע איך מתנהלת העיר? אני אומרת לכם, אם אנחנו עוד לא הגענו לבחירות וכבר מסדרים חוק מטעם, ספציפי, פרסונלי, ייחודי, שהוא מנוגד לצורך של התושבים, לצורך של מה שהם אומרים שחשוב להם – לא שקיפות, לא מינהל תקין; סוג של "בואו נעשה משהו מאחורי הגב ונחשוב שאנשים לא ישימו לב" – אני אומרת לכם, זו תקלה.
זה בא בהלימה לדרך שבה הממשלה הזאת מתמודדת עם תהליך קבלת ההחלטות שלה כל יום, כל היום – לעשות קיצורי דרך, להלבין מצבים אסורים למצבים מותרים, לאשר מתנות, לבסס נבצרות, לעשות כל מיני דברים מסביב על מנת לשרוד. כשאתה מסתכל על הציבור ואתה אומר לו: תן ציון לממשלה הזאת, שעושה כאלה סלטות באוויר כדי לשרוד – מה אתה חושב עליה? הציבור אומר: אנחנו רואים לכם ואנחנו לא מוכנים שכך תעשו. אני משוכנעת שזה גם יבוא לידי ביטוי בבחירות הבאות. תודה.
359 מילים של אורנה ברביבאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.