קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבוע שעבר עמדתי כאן והתרעתי כי כל עוד יש כיבוש, תימשך שפיכות הדמים; כל זמן שהמתנחבלים ממשיכים בפוגרומים, איש לא יחיה בביטחון. והינה, לא חלף שבוע, ומאות פורעים מתנחבלים השתתפו בגל טרור משיחי ששטף ושרף את הגדה המערבית הכבושה. בעוריף שרפו את לוח החשמל וניתקו את הכפר מהזרם, פלשו וחיללו מסגד והשחיתו ספרי קוראן; בקבלאן הרסו בתי עסק ושרפו עשרות דונמים של אדמות חקלאיות; בג'אלוד טרוריסטים יהודים יורים כדורים חיים כדי שיהיו פלסטינים מתים; באום צפא ובתורמוס עיא – הצתות המוניות של בתים, מכוניות ורכוש ברוח חמלניצקי וכנופיות הקו קלוקס קלאן.
ביום שבת ביקרתי בתורמוס עיא עם חברי חבר הכנסת אחמד טיבי בניחום אבלים לזכר השהיד עומר ג'בארה – כפר שבו נשים, ילדים וזקנים הסתגרו בבתיהם מאימת טרור המתנחבלים ששלחו אש בכל שנקרה בדרכם. החופשיות שבה טרור המתנחלים משתולל אינה גזרת גורל. כוחות הכיבוש וממשלת הדם, הגזע והדמעות הם אלה שמאפשרים זאת. "רוצו אל הגבעות, אני מגבה אתכם", קרא השר הבָּטֵל, ועדר חסידיו ציית.
שבעה קיני טרור חדשים שאפילו על פי מכבסת הכיבוש אינם נקיים או חוקיים הוקמו ברחבי הגדה המערבית הכבושה בידי השלטון העברייני. פרעות הטרור אולי מבוצעים בידי פראי הגבעות, אבל אלו נעשים בחסות צבא הכיבוש והגנתו ובעידוד מעריץ של גזעני הממשלה. אני מתרה פה: הסכנה היא כמובן קודם כול ומעל הכול לפלסטינים, אבל היא לא רק לפלסטינים – היא גם למתנגדי ההפיכה המשטרית, מתנגדי שלטון הימין הפאשיסטי, והיא תגיע עוד לכל אחד מאיתנו אם לא נעצור אותם עכשיו.
מקס ובר, למי שמכיר – מוכר כסוציולוג ידוע, למרות שלדעתי יותר נכון להתייחס אליו כחוקר תרבות – טען שיש כל מיני בסיסים של לגיטימיות למשטר או לשלטון. יש בין השאר בסיס שהוא לגלי-רציונלי, כלומר השלטון נחשב לגיטימי אם הוא מבוסס על כללי משחק, למשל – –
– – ויש בסיס מסורתי, שמה שקובע אם השלטון לגיטימי זה האם הוא פועל על פי מערכת של כללים וציוויים שנגזרים ממסורות עבר בעלות מעמד של קדושה עבור מאמיניהן.
הפורעים המנוולים – משפט אחרון – ותומכיהם פה ומחוץ לבית הזה רואים עצמם מחויבים לסמכות מסורתית, לא לכללי משחק חוקיים. במקרה של התנגשות, הם ייתנו עדיפות לרבנים הקנאים והחשוכים שלהם, לא לכללי המשחק הדמוקרטיים.
355 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.