קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, בעוד כמה שעות, ככל הנראה, אנחנו נצטרך להצביע על חוק הרשויות המקומיות, על התיקון. לאחרונה, לדאבוני, כבוד היושב-ראש, עולים חוקים, חוקים הזויים, פשוט מפחידים. ההכשרה של השחיתות, שמותר להיות עבריין, שמותר לעשות כל מה שעולה על רוחך, באה דווקא מהבית הזה, מכנסת ישראל.
היום בוועדת החוקה שמעתי את דברי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ד"ר גיל לימון בנוגע לנושא עילת הסבירות. אני אפתח ואני אשאל: בכלל סביר לדון בעילה הזו? אם אני מתייחסת כתושבת שדרות, ואני אמשיך ואגיד את זה בכל הזדמנות מעל במה זו, עילת הסבירות היא שהצילה מאות ילדים. אתם יודעים למה? כי ב-2007 בג"ץ, אותו בג"ץ שרוצים עכשיו למנוע ממנו לתת דעתו בנושא הסבירות, קבע שלא סביר שתקציב עולה על חיי אדם, לכן הוא הורה למגן את בתי הספר, בעוד הממשלה בזמנו החליטה שלא. ומה היה קורה אלמלא בג"ץ היה נותן את ההחלטה הזו? מישהו יודע או מנחש מה היה קורה לילדים שלנו, לאנשי ההוראה, שנמצאים מרבית היום חשופים בכל רגע נתון למצב הביטחוני?
אדוני, השופט מישאל חשין טבע באחד מפסקי דינו את הביטוי "באין דיין ייעלם אף הדין עימו". אני רוצה, ברשותכם, להקריא לכם רק מעט ממה שנאמר היום על ידי המשנה ליועצת המשפטית, ד"ר גיל, רק כדי שתבינו לאן מדינתנו הולכת, כמה כוח ושררה אנחנו עלולים לתת לממשלה ולעומדים בראשה: "צריך לזכור שהחלטה שאינה מקיימת את דרישת הסבירות היא גם החלטה שרירותית. על כן, מה שעומד על הפרק זה מתן אור ירוק לממשלה, לראש הממשלה, לשרים ולנבחרי ציבור אחרים ולהם בלבד לקבל החלטות שרירותיות, כלומר החלטות שמתעלמות מעובדות ומשיקולים רלוונטיים, או שנותנות משקל מוגזם באופן קיצוני לחשיבותם של שיקולים זניחים".
ומי ישלם את המחיר? אתם, הציבור, אנחנו, הציבור. ואנחנו לא ניתן ונמשיך להיאבק. אני קוראת לראש הממשלה להחזיר את כל הצדדים, ולהתחיל בבקשה לבצע את הכול בהסכמות. תודה רבה.
289 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.