קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, חוק קמיניץ הוא אחד החוקים הדרקוניים, המסוכנים, המרושעים ביותר, ותפקידו הוא לחנוק את היישובים הערביים, כולל היישובים הדרוזיים, ולהחמיר עם אלה שבלית ברירה בנו על אדמתם. אז למשל בטייבה, טירה, קלנסווה, עשרות קיבלו התראות על קנסות בסכומים אסטרונומיים – 300,000 שקלים, 600,000 שקלים; אמרו שאחד קיבל 900,000 שקלים, חקלאים מטייבה; סיפר לי על כך ידידי סובחי חאג' יחיא כשהיינו בהפגנה. מפה אני מגיע גם למצוקה של הכפרים הערביים הדרוזיים בנושא קמיניץ – עוספיא, דאלית אל-כרמל וצפונה – ואני קושר את זה למאבק המאוחד, המשותף, שהיה על הטורבינות בגולן הערבי הסורי.
הטורבינות זה נושא שמדאיג מאוד את התושבים, את בעלי הקרקעות. צריך להטות אוזן לדאגה הזאת, לכאב, לסירוב, כפי שקורה במקומות רבים. אז ההתנגדות לטורבינות, יחד עם הכעס הרב על חוקי קמיניץ, איחדה את כל האנשים, שהיו יד אחת נגד הדיכוי הזה. אני רוצה לתת דוגמה של נור דוכי מולא מכפר ירכא. הוא בנה בית על האדמה הפרטית שלו, הוא מירכא, וקיבל קנס של 300,000 שקלים על פי קמיניץ. יש לו תשעה אחים – פינדרוס, תקשיב. יש לו תשעה אחים, וגם כל אחד מהם קיבל קנס של 300,000 שקלים. למה? כי האדמה רשומה על שם האבא שלהם. כל אחד מהם, העשרה, קיבל 300,000 שקלים – 3 מיליון שקלים למשפחה אחת בירכא.
איזה מוח מרושע יכול ככה לרדוף אנשים ולדחוק אותם אל הפינה – –
– – כי הם בנו על אדמה פרטית שלהם? ואחר כך בא הילד הזה שממלא את התפקיד של שר לביטחון לאומי, הולך, נפגש עם ראשי העדה הדרוזית, מנצל את המקום בצורה שלילית ביותר – –
– – לא נותן כבוד למארחים שלו ומתחיל לעשות אבו עלי. (חוזר על הדברים בערבית.)
נכון. אני מייד מסיים, משפט אחרון.
אני מכיר. הם היו יכולים לגרש אותו, אבל יש להם – האמת, בן גביר (אומר בערבית: הוא אדם שלא מכניסים הביתה.) אני ממליץ לאף אחד לא לקבל את פני הטיפוס והברנש הזה.
326 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.