קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני אתחיל בהתייחסות לגופו של החוק ובגילוי נאות. הממונה בעיריית טבריה הוא חבר יקר, איש מוכשר מאוד, עושה עבודה מדהימה בטבריה. עם זאת, אני מוכרחה לומר שהחוק הזה לא עושה עימו חסד.
החוק הזה הוא כל כך פרסונלי ונודף גם ממנו ריח של שחיתות, לא שלו אפילו, אלא של מי שמבקש להעביר אותו – מאוד מזכיר לי, אגב, את החוק של דרעי שכולם התאמצו להעביר כאן במליאה אך ורק לכבודו, בלי להיכנס עכשיו לכל הרקע – ולכן אין לנו ברירה אלא להתנגד לחוק הזה, שהוא עוד אחד משורה שלמה של חוקים שמוכיחים שלממשלה הזאת, באמת, הדמוקרטיה היא בבחינת המלצה, החוק הוא בבחינת המלצה, ואנחנו מקבלים את זה כתזכורת יום-יומית.
בלי ללכת יותר מדי אחורה, בואו נלך רק ליממה או שתיים האחרונות, ונראה את השר אליהו מעוצמה יהודית, שביקש את מינוי אביו לרב העיר ירושלים בתמורה להסרת ההתנגדות של עוצמה יהודית לחוק בחירת רבני ערים. ואללה, אתה מסתכל על זה ואתה אומר: בממשלה הזאת אין דין ואין דיין. כשאני חושבת על זה ועל הדברים הנוספים שאני תכף אזכיר, אני יכולה להבין למה לממשלה הזאת כל כך חשוב להסיר את עילת הסבירות. הרי לא סביר ששר יבוא וינהל משא ומתן על אבא שלו כרב עיר בשביל להסיר התנגדות לאיזשהו חוק. גם לא סביר שהשרה אורית סטרוק תכנה את כוחות הביטחון שלנו "כוח וגנר". אומנם היא התנצלה – מאוחר מדי, אגב; זו גם פליטת פה שלא הייתה צריכה לצאת – אבל היא ממחישה את היחס שלה, את הזלזול שלהם גם בכוחות הביטחון, גם בשלטון החוק. וזה מצטרף לאמירה של בן גביר, שבא ואמר: רוצו אל הגבעות, יש לכם גיבוי. עכשיו שימו לב: השר שאמון על החוק קורא לאנשים האלה לעבור על החוק ואומר להם שהם יקבלו גיבוי בחסות החוק. זאת אומרת, אם זה לא מטורלל אז אני לא יודעת מה עוד אפשר לכנות טרלול.
ואז ברור שאם כל כך הרבה דברים לא סבירים מתרחשים, אז לממשלה הזאת צריך להיות אינטרס ברור לבטל את עילת הסבירות. ואז אנחנו פוגשים את זה גם בהחלטה על פירוק לשכת עורכי הדין, כי תוצאות הבחירות ללשכת עורכי הדין לא בדיוק מצאו חן בעיני הממשלה הזאת, אז מה עושים כתגובה? מפרקים את לשכת עורכי הדין ומבקשים חוק חדש כדי לייצר כוח וסמכות לגוף חדש. היום מגישים את החלשת היועמ"שים, והינה אנחנו מוצאים את עצמנו במדרון חלקלק של הפיכה משטרית בתשלומים, שכל פעם מביאים לנו עוד חלק קטן מתוך המכלול הגדול, וכל מה שנשאר לנו באופוזיציה, חברים, זה להמשיך ולהתנגד לממשלה המקולקלת הזאת, שמפרקת כל חלקה טובה במדינת ישראל. תודה רבה.
407 מילים של יפעת שאשא ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.