הודעת הממשלה על העברת סמכות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש הנכבד, כנסת נכבדה, אני רוצה לספר לכם על איך שוב אנו עדים לשפל חדש מהצביעות והמוסר הכפול של האגף השמאלי. הם הליברלים, מגיני הדמוקרטיה ואבירי שלטון החוק – הכול בעיני עצמם, כמובן. השבוע קמנו לעוד יום שבו הגיח אבי המהפכה, הקסטרו הישראלי – – –

אני מגיעה לזה. במיוחד בשבילך אני אתחיל מחדש. השבוע קמנו לעוד יום שבו הגיח אבי המהפכה, הקסטרו הישראלי, הלוא הוא אהוד ברק, חברו הטוב הטוב של הפדופיל והאנס הסדרתי ג'פרי אפשטיין.

אז בואו ואספר לכן, הצועדות באדום, מיהו זה שמפעיל אתכן מהקומה ה-56. האדון ברק, כאמור, היה חברו הטוב של מר ג'פרי אפשטיין. כמה טוב? מתחקיר חדש של וול סטריט ג'ורנל עולה כי צמד החברים הטובים נפגשו עשרות רבות של פגישות. איך אמרו השכנים בעדויות? ברק היה כמו בן בית אצלו. דרך אגב, ברק הוא מהיחידים המוזכרים בכתבות כמי שנפגש עימו עשרות פעמים. את אלה שנפגשו עימו פעמים בודדות, סביבתם גינתה ונידתה אותם בגין הקשר שלהם עם אפשטיין, וזאת רק על זה שנפגשו איתו לכמה פגישות בודדות. אבל אהוד שלנו, אבי המהפכה, זה שנפגש איתו עשרות פעמים והפך למרואיין לוהט בערוצי התעמולה ומחוזר בקרב ראשי המחאה, הוא-הוא שותף לדרך ולאותו סט ערכים נעלה של מוסר ודמוקרטיה.

אתם בטח תמהים היכן הם נפגשו. אז זהו, ברק, מתוקף היותו בן בית, לפי יומנו של אפשטיין, ביקר אותו בביתו בניו יורק – אותו בית שעל פי העדויות באופן קבוע הוחזקו הנערות הקטינות ושם בוצעו בהן עבירות פדופיליות קשות להחריד. גם באי הידוע לשמצה ביקר ברק. כן, כן, אותו אי שבו התקיימו המסיבות הפרועות, הסחר בנשים ואונס הקטינות הברוטלי. אבל אהוד? אהוד שם חם-צוואר ולא ראה דבר.

כל המפגשים הללו, אני מזכירה, היו לאחר שברק ידע היטב שאפשטיין ריצה עונש מאסר על פדופיליה וסחר בנשים, אבל זה בטח לא אמור להפריע לכל המוסריים בעיני עצמם. אז אולי אולי טוהר המידות? ממש. מי ששם את ליברמן כשר אוצר ואחריות לוועדת הכספים יכול שיהיו לו גבולות? ודאי שלא. אז ככה, הקרובים אליו ביותר קבעו שאהוד ברק הוא האיש הכי מושחת בפוליטיקה הישראלית. למה? פשוט, עובדות: מבקר המדינה קבע שרק המושחת הזה קנה שלטון בישראל בכסף; זה המושחת שהכניס לכיסו 650,000 דולר שלא כדין; זה המושחת שקיבל 2.4 מיליון דולר על מחקר שרק מנהיגי המחאה מאמינים שקיים אחד כזה. זה שמושחת אחר, אולמרט, עוד כוכב אולפנים ונאומים, אומר: המטורף הזה, הוא עוד יגמור בבית סוהר. למה? אני מצטטת: היה אצלי ראש המוסד, כולם באים אליי. הוא לוקח שוחד במיליונים ובעשרות מיליונים. אין עסקת נשק שישראל עושה – כולם מדברים על זה.

שני אלה, חברי הכנסת, ועוד כמה כוכבים מובילים את תנועת ה-BDS הישראלית. הם המובילים. אגב, BDS זה ראשי תיבות של Boycott, Divestment and Sanctions – חרם, מניעת השקעות ועיצומים. נשמע מוכר? ברור. חרם, חרם, למשל, הם מפזרים רעל בכל העולם. אין מדינה שאין בה לסוכני הכאוס האלה נציגים, מהגרועים שבאויבינו. הם ישתפו פעולה רק מתוך שנאה לימין, לחרדים, לראש הממשלה נתניהו, שהעם בוחר בו פעם אחר פעם.

תודה, אדוני היושב-ראש. הרי רק בשבוע שעבר ראינו את שר החוץ שבריאיון ברדיו העז להעיר הערה על סגנית ארצות הברית, שהיא בכלל לא הייתה מודעת לטרללת. אבל הם, בעזרת הסוכנים התקשורתיים שלהם, ישר שלחו לתגובת הבית הלבן, רק כדי ליצור סכסוכים וכותרות – מה שנקרא, סוכני כאוס אמיתיים.

חרם על יהודים, נשמע מוכר? את יום הזיכרון המקודש הם חיללו לראשונה בתולדות המדינה; יום העצמאות – הם עמדו בקפלן בטקס אלטרנטיבי; האלווין וסילבסטר הם כבר חוגגים. באמת, רק חסר לנו רמדאן ועיד אל-פיטר וכולנו מסודרים.

נעבור למניעת השקעות? נעבור. איך כל העיתונאים והשדרנים הכלכליים קפצו משמחה כשגב' פאפאיה ושות' הודיעה כגימיק על העברת כספים מישראל. כל היום מפמפמים בערוצי התבהלה, ברדיו פראבדה, על אסונות ותחזיות.

אז מה יחשוב ג'ון מארצות הברית אם כל היום כותבים "דיקטטורה"? אם כל היום מפגינים וצועקים "דמוקרטיה"? הוא יחשוב להשקיע במקום אחר. הרי הוא לא יודע מה באמת קורה בישראל. אם כל אדם שחי בחו"ל היה יודע על מעללי הפרקליטות בנושא הרוגלות או על הרכב הוועדה לבחירת שופטים, סמכויות היועמ"שית או המהפכה הבלתי-חוקתית של אהרן ברק, ודאי היה תופס את הראש ואומר: ואללה, אצל הליצנים האלה אני לא משקיע שקל. אילו היה פותח את ערוצי התעמולה שכל היום מפרסמים את מצעדי "סיפורה של שפחה" או מיצגי הזוהמה של ארונות הקבורה על עגלות תינוקות, ורואה שיש מי שבאמת מאמין לבדיחה הזאת, בטח היה אומר לעצמו: שקל אחד אני לא משקיע במדינה הזאת.

וכמובן, איך לא, עיצומים. שמענו את שותפו של הפדופיל על התוכניות למרי אזרחי רחב היקף: אי-תשלום מיסים, הפיכה צבאית, חסימת נתב"ג וכבישים, ובקיצור, נראה לי שעוד מעט נגלה על עוד מחקר חדש חדש מהניילונים שאדון אהוד ברק כתב ל-BDS. תאמינו לי, מה שהם לא עשו ב-70 שנה, הוא ילמד אותם מהר מאוד. מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו. פשוט לא להאמין. כל הביביפובים, הפוביומטים, המשועממים, המתוסכלים, החל מדן חלוץ, בוגי, ברק, אולמרט – כל אכולי הקנאה שהיום, היום, לוועד הבית שלהם הם לא יכולים להיבחר – הם החליטו שהם-הם הדמוקרטיה, והם כל היום עסוקים בהרעלה ותרעלה. ממש מצאו טעם לחיים המשעממים שלהם.

ואיך כינה זאת ז'בוטינסקי בדיוק? מחלת ההגמוניה. נבהיר, לשם הסר ספק, הם לא הבעיה. הצבועים ובעלי המוסר הכפול הם הבעיה. מי שהולך שבי אחרי רונן צור, האיש שמתפרנס משקרים, מהגנה על פדופילים, על אנסים – איתו הבעיה. אנשי פרסום כמו אילן שילוח, שאת הונו מאיפה הוא עשה? הוא עשה בלמכור לנו סלוגנים וקמפיינים שסיגריות זה בריא ומשקאות ללא סוכר מפתחים שרירים. גם הם – תהיו באמת בפליאה – גם הם לא הבעיה. להם אין קווים אדומים. מי שאשמה זו אך ורק התקשורת, שמביאה את אהוד ברק לאולפן, ואף אחד, כולל אף אחד, לא שואל אותו למה הוא נפגש מעל 30 פעם עם פדופיל סדיסט. למה לא מדברים על עברו של אולמרט, שכולו אוהב שוחד ורודף שלמונים? אין גבול לצביעות. למה אף אחד לא מדבר על זה, אדון בן ברק?

חבר הכנסת רם בן ברק, למה הוא נציג שלכם, של הדמוקרטיה שלכם?

למה הוא מנהיג המחאה?

איך זה יכול להיות? הוא מנהיג את המחאה הגדולה שלכם.

הוא זה שמפעיל אתכם.

איש החירות, איש הטוהר, איש המידות.

בושה וחרפה.

האיש המושחת ביותר, ראש הממשלה המושחת ביותר שהיה כאן, אהוד אולמרט, הוא הפנים של המחאה שלכם. תתביישו לכם. לפחות שיהיו לכם פנים נורמליות של טוהר מידות.

הלוואי עליכם רבע מבנימין נתניהו, רבע מהכנות של בנימין נתניהו.

הלוואי על כל המנהיגים שלכם.

אני אומרת אמת, אין מה לעשות.

קודם כול, ראש הממשלה נתניהו מתמודד עם כתבי אישום מומצאים ומזויפים – –

– – לעומת אולמרט, שאת השחיתות שלו – לקחו רק גרם ממה שבאמת הוא עשה. זה מה שאנחנו יודעים, וזה הפרצוף של המחאה שלכם. עזבו. בושה, בושה.

דיברנו על זה, השרה תמנו שטה. "יאללה יאללה" את יכולה להגיד לחברים שלך, חברת הכנסת ביטון. "יאללה יאללה" תגידי לחברים שלך. אני לא אחת מהם.

לא אחת מהם. לא אחת מהם. לשבת ולשמוע את האמת זה קשה.

"יאללה יאללה", גברת פריבילגית – לחברים שלך, לא לי. לא לי, לא לי.

תתביישי לך, תתביישי לך להגיד על פדופיל, על מי שהוא חבר של פדופיל, מלח הארץ. אישה – את, לא אכפת לך מזכויות נשים, מהקטינות שנאנסו, שהוא היה חבר שלהן?

"יאללה יאללה", זה מה שיש לך להגיד. "יאללה יאללה".

יותר משאי פעם את תעשי.

מה שאני עשיתי בתור אישה, וכשהפגנתי בדרום תל אביב, כל החיים שלך לא תעשי, גב' ביטון. כל החיים שלך, כל החיים שלך. מה שאני עשיתי למען נשים שנאנסו בתוך תל אביב – כל החיים שלך לא תעשי.

כל החיים שלך לא תעשי. את לא מפחידה אותי. אתם לא מפחידים אותי. את יכולה לדבר עד מחר. זה לא מפחיד אותי.

אין גבול לצביעות.

באמת? באמת? אוקיי. אין גבול לצביעות. היום, חברים, אין עיתונאות בישראל. פשוט אין.

זה מה שקורה כשהם שומעים את האמת. קשה להם, הם משתוללים. זה מה שקורה. קשה לשמוע את האמת, נכון, חבר הכנסת שירי? אני אומרת לכם, חברים, היום אין עיתונאות בישראל. במצב היום, ככל הנראה, ככל הנראה, גיא פינס הוא זה שצריך לקבל את פרס סוקולוב, לא דרוקר ולא גיא פלג.

חבר'ה, תנו לי לסיים. 50,000 חוגגים היו בשבוע שעבר בניו יורק, במצעד תמיכה ואהבה לישראל.

50,000 חוגגים היו בשבוע שעבר בניו יורק, במצעד תמיכה ואהבה לישראל. בהפגנה ממול – פחות מ-1,000 נציגי המחאה מקפלן, BDS הישראלים, שצעקו "בושה" לנבחרי העם שהגיעו לכבד את החוגגים. יהודים פטריוטים, שגדלו ונשמו את ישראל, מגינים עליה בקמפוסים מול ארגוני האנטישמים והחרם. ראינו, ראינו איזו שמחה יש להם בעיניים לצד נציגי הכנסת, ואז מגיעים המפגינים הישראלים, צועקים: בושה, בושה, והמקומיים לא מבינים את המחזה המביש הזה. רק שמור אותי מאוהביי, ומשונאיי אישמר בעצמי. איימן עודה ועופר כסיף לא יכלו לקבל שותפים טובים יותר לגוש. באיזו מדינה נורמלית, חברת הכנסת עאידה, באיזו מדינה נורמלית הם היו מקבלים ראשי ממשלה ורמטכ"לים שבשם קנאה ושנאה שורפים אסמים ומרעילים בארות?

ולסיכום, אני פונה מעל במה מכובדת זו לציבור המחנה הלאומי, כדבריו של מנחם בגין, זיכרונו לברכה: עדיין לא ניצחנו. יהיה קשה. ישמיצונו, כמו שכבר התחילו להשמיץ, יספרו את ההפך מן האמת, כמו שכבר סיפרו. וזה מעורר סלידה. בלי בושה, בלי הגבלה. זה היריב שנגדו אנחנו יוצאים. אחיי ורעיי, שנסו מותניכם, חזקו רוחכם. אנחנו עלולים לעמוד גם בפני פרובוקציות. הם יודעים לעשות פרובוקציות. תשאלו אותנו איזה פרובוקציות הם מוכנים לעשות נגד תנועת הליכוד וזה העומד בראשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.