הודעת הממשלה על העברת סמכות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שרי הממשלה, אני ממשיך, מתן, ומגנה כל אלימות שיש. אני חושב שהגינוי שלך נכון. אנחנו לא תומכים באלימות, ואם אכן ירקו על מישהו, אז ודאי ובוודאי שאנחנו מגנים את זה. אבל מה שכואב לי היום הוא לשמוע שגם בפשע הגואה, במקום לקחת אחריות ולהתחיל לעבוד – יואב, תקשיב – אני שומע שמי אשם בפשע הגואה? הממשלה הקודמת. אני באמת שואל: האם אפשר לחצות את כל גבולות הבושה? האם יכול לעמוד מישהו, שר, ולהגיד: אני עושה טיפול שורש, אלה שלפניי אשמים? זה מדהים.

עכשיו, זה מדהים משני טעמים: האחד – כי זה ממש לא נכון; השני – ברוך השם, התגובות שאנחנו מקבלים, שאני מקבל, הן שקצה נפשם של האנשים בהתנהגות הזאת, של מישהו שמחפש את האחראים במקום לשנס מותניים ולטפל.

אני רוצה לדבר – אני רוצה שתדעו, בלי פוליטיקה – מה זה להיות בממשלה הקודמת חבר בקבינט שמטפל בפשיעה במגזר הערבי ולשמוע ולראות את המצוינות, את חוכמת החיים ואת המקצועיות שבה נוהל הקבינט הזה, כשבעצם שני השחקנים היו השר עמר בר לב, אבל מי שבעיקר ניהל את זה הוא חברי הטוב יואב סגלוביץ'. אני התרגשתי אז ואני מתרגש היום, כי אם היו ממשיכים בדרכו, בדיוק, בנחישות ובידיעה שלצד נחישות, לצד כוח, לצד משטרה ולצד טיפול שורש יש גם את ההבנה שצריך ליצור קשר עם המנהיגות, צריך לשפר את התשתיות וצריך לעשות שם עבודה יסודית – רק זה יאפשר לנו להחזיר את המצב לקדמותו. במקום זה מה אנחנו שומעים השכם וערב? טענות על כך שלא נעשה שום דבר.

אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, הלוואי שהקבינט הזה היה ממשיך לפעול. הלוואי שיואב היה יושב שם וממשיך עם חוכמתו הגדולה וניסיונו הרב – לא היינו במצב של כל כך הרבה נרצחים ותחושה שאתה נמצא בשטחים אקסטריטוריאליים.

עוד חצי שנייה. חבריי ראשי הרשויות בנגב עושים עבודה נהדרת בדימונה, בבאר שבע, בכל מקום; עושים עבודה נהדרת בתוך היישובים שלהם. אבל אתה מטייל בנגב ואתה מרגיש שזה מקום אקסטריטוריאלי. לכן אני פונה לשר שאחראי, מר בן גביר: במקום להאשים אחרים, קח אחריות. המצב בוער.