הודעת הממשלה על העברת סמכות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, אני דווקא שמח שהשר אקוניס נמצא כרגע באולם. אני רוצה לספר לך משהו שהיה היום בכנסת. השקנו את שדולת העם היהודי – אדוני היושב-ראש, גם אתה היית שם בהשקה.

אני לפני שבוע חזרתי – ביחד עם דוד ביטן ומאיר כהן, יושב-ראש השדולה – חזרתי מארצות הברית. היה לנו ביקור קצר, ארבעה ימים – גם אתה, נדמה לי, היית בארצות הברית, ושמעת גם משם דברים דומים. חזרנו משם – אני לפחות חזרתי עם תחושה מאוד קשה בקשר ליהדות ארצות הברית. אני לא נכנס כרגע – בכוונה אמרתי שאני לא רוצה להיכנס לוויכוח פנימי. ביקשו ממני, היו שם כמה חבר'ה נציגי המחאה, ואני אמרתי: אני בכוונה לא רוצה לדבר באנגלית שם, כי אני חושב שהנושא הזה הוא פנימי, אבל בוודאי שאי-אפשר להתעלם מכך שהנושאים שאנחנו דנים בהם בישראל, יש להם השפעה ישירה על כל מה שקורה ביהדות ארצות הברית.

אני, אדוני היושב-ראש, בשתי דקות רוצה לנצל את זה גם כדי להסביר על האירוע הזה וגם להבהיר לחברי הכנסת שאולי פחות מכירים את הסוגיה הזאת, או שלא לקחו חלק בעבודת השדולה הזאת, מדוע כל תזוזה וכל ויכוח אצלנו, גם בבית הזה, משפיעים ישירות על יהדות העולם.

אז קודם כול, יהדות ארצות הברית היום עוברת אתגרים קשים מאוד. כמו שנאמר בשדולה, יש את הנושא של ההתרחקות מישראל. זה נושא שחייב טיפול. אנחנו חייבים להבין שיהדות ארצות הברית היא שונה לחלוטין; היא לא מאסה אחידה, מה שנקרא, אם אפשר להגיד את המילה הזאת. יש לא מעט אנשים שרואים את עצמם כיהודים וחלק מהנציגים בבית הזה לא רואים אותם יהודים. אנחנו מדברים על התרחקות – רגע, השר לא מקשיב לי.

לא, בכל זאת, הוא מדבר עם המזכירה, זה מפריע לי.

לא, זה מפריע לי כשהוא מדבר.

אולי ביום רביעי תיבחרי להיות נציגה בוועדה למינוי שופטים, וזה – – –

זו בכלל תהיה פה אופרת סבון.

אבל ברשותך, אני אחזור למה שרציתי להגיד. ההתרחקות מישראל נובעת בין היתר מכך שחלק מהדברים שנאמרים כאן בבית הזה לא מתקבלים בעין יפה על ידי יהדות ארצות הברית.

אנחנו גם מדברים על אנטישמיות גואה בארצות הברית, שזו בעיה בפני עצמה. אנחנו מדברים על כך שרוב גדול של יהודי ארצות הברית לא מתכוונים לעלות לישראל. להפך, הם רוצים לחזק את החיים היהודיים שם, אבל הם בוחרים את החיים שלהם. אנחנו לא צריכים לבוא ולכפות עליהם כיצד אנחנו רואים את החיים בישראל.

ואני חייב להגיד לך, ידידי השר אקוניס, ששמענו דברים קשים מאוד, קשים מאוד, ברמה כזאת שאני טסתי – –

חצי משפט, תן לי, שנייה. – – טסתי לשם בתחושה שאני אבוא עם פתרונות, וחזרתי עם תחושות קשות מאוד, כי אני לא יודע איך אנחנו פותרים את הקרע הזה. ממש ניתוק מוחלט. אני יודע שאתה לא קשור לא לתפוצות ולא – – –

אתה שר למדע, לא?

אתה שר המדע?

אני אשמע. אני אשמח לשבת.

חצי משפט, אני מסיים, באמת, אוריאל. אני רוצה להגיד שאת הדברים האלה אנחנו חייבים להביא בחשבון כשאנחנו מתווכחים כאן בבית הזה. אני בוודאי מזמין את כלל חברי הבית שלא לקחו חלק בשדולה הזאת, שנתמכת על ידי הסוכנות, לבוא לדיונים הבאים ולשמוע מקרוב על הבעיות של התפוצות ושל העם היהודי בעולם.