הודעת הממשלה על העברת סמכות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

צ'יק צ'ק. חשבתי שיצטט לי איזה דקלום, הפעם הוא חרג ממנהגו.

טוב, ערב טוב לעם ישראל. אני רוצה רגע להבהיר את הדבר הבא: אני פה כדי להזכיר לכם מושכלות יסוד עלי חוק. מה קובע סעיף 6(1) לחוק בתי המשפט – לא נגעתי: הכנסת תבחר שני חברים מתוכה לוועדה למינוי שופטים בבחירות חשאיות. כך כתוב בחוק, לא נגעתי.

הוועדה – רגע, רגע, משה, תתאפק. משה, אתה יודע שבדרך כלל אני יודעת מה אני אומרת.

הכנסת – סעיף 6(1), רק סעיף 6(1) לחוק בתי המשפט, קובע: הכנסת בוחרת שני נציגים בבחירות חשאיות. רציתי רק לומר לכם, אפרופו בחירות חשאיות, שהן נעשות מאחורי פרגוד, ואלא אם כן תתפסו לי את הידיים ותכריחו אותי לעשות משהו, אי-אפשר לשלוט במה שקורה מאחורי פרגוד. עכשיו אני מדברת בכנות מוחלטת על הדבר הזה.

בוועדה לבחירת שופטים יש תשעה חברים. זאת המתכונת הקיימת: שלושה שופטי עליון; שני שרים; שני נציגים שבוחרת המועצה הארצית ללשכת עורכי הדין – שאלה שני נציגים מיותרים, אבל אנחנו כבר לא שם – ושני חברי כנסת. עכשיו, אני חייבת לומר לכם דוגרי שבדוגרי, אני חברת קואליציה בקואליציה עם 64 חברים. הרי אני לא יכולה לקבוע לחבריי מה הם יצביעו. דבר אחד מעניין אותי כטלי גוטליב. טלי גוטליב – חברי הכנסת מהליכוד, אותי מעניין, אם יש לי כוח קואליציוני שכזה, שחבריי מהקואליציה יבחרו שני נציגים מטעם הקואליציה.

רגע, רגע, משה. אני אסיים. עכשיו, אני פונה לחבריי מהקואליציה – – –

רגע, משה, אל תכעס.

אני רק מבהירה. אני פונה פה אל חבריי מהקואליציה וגם אליכם. זה לא שאני מתאימה יותר. מי אני בכלל? זה לא משנה לי. אני פונה גם אל חבריי מהקואליציה. זה לא אני כאני. אני מתאימה, שלא יהיה לכם ספק. אני מכירה את מערכת המשפט, אני יודעת מה נכון למנות, אני יודעת איזה שופטי שלום הם בעייתיים, אני יודעת את מי נכון למנות למחוזי. כל מי שהיה במסדרונות בתי המשפט יודע כמה הניסיון והכרה של בתי המשפט מובילים בסופו של דבר למינויים נכונים. וגם שלא תתבלבלו, זה לא שזה בשמיים וזה לא שזה כזה חשוב. בסופו של דבר, מתמנים שופטים טובים בישראל, ורובם טובים, חד וחלק.

רק שנייה. גם לוין חושב את זה. עכשיו, בבית המשפט העליון – ואני רק רוצה רגע להבהיר לכם – זה מורכב יותר, כי לבית משפט העליון יש שני כובעים: יש את הכובע של ההכרעה בין זכויות, שזו ערכאת ערעור, ויש את הערכאה של בג"ץ, שפה המורכבות, כי מה בג"ץ מחליט כמדיניות אישית שלו, מה פוליטי או א-פוליטי, מה שפיט או א-שפיט – אבל זה באמת לא סוג הנאום.

מה שאני רוצה להבהיר רק לחברי הקואליציה – – –

רק רגע. מה שאני מבהירה פה לקואליציה, וזה לא משנה אם זאת אני או אדון אייכלר או לימור שלנו או כל חברת כנסת אחרת, כי לצערי הרב – אגב, החוק קובע שזה איש ואישה – – –

כי זה אבסורד. או שיש לי מה לתרום או שאין לי מה לתרום. אבל זו הוראת החוק.

די, די, לא. אני לא מסכימה איתך. לא מסכימה בדבר הזה. זה מעליב אותי. זה מקטין אותי. אל תעשה לי טובה כי אני אישה, בטח לא בכנסת ישראל.

מה שאני רק רוצה לומר לחבריי מהקואליציה, זה לא משנה אם זאת אני או אחרת – –

אני מסיימת. – – ובלבד שאלה יהיו שני נציגים, שאלה יהיו בוסו ולימור.

אני רק רוצה להבהיר לך משהו. שואל אותי – ואני אסיים ואני אבהיר לחבריי מהאופוזיציה: תראו, כשלעצמי, המדיניות שלי, טלי גוטליב, שתדע לך – אני לא נותנת מחוות לאופוזיציה.

רגע. רק רגע. לא לא, אין כאן. רק שנייה. שיהיה ברור לעם ישראל: הוועדה לבחירת שופטים לא קשורה לרפורמה. אתם לא רציתם לתקן את החוק.

אם היינו מתכנסים לאיזה, אני לא יודעת מה, מופע של הסכמות, זה משהו אחר.

בעיה שלכם. בעיה שלכם שנתתם.

מה שאני מצפה מחבריי מהקואליציה – אני לא נותנת תמונת ניצחון בלי סיבה לאופוזיציה.

מתאים לי. אני רוצה שני נציגים מטעמנו, יהיו אשר יהיו, זה הכול.

לא. זה החוק. אורנה, אין לנו רוב בוועדה. זה לא פוליטיזציה, זה החוק. אין לנו רוב בוועדה – ארבעה נציגים מול חמישה.

דרך אגב, היא לא קשורה לרפורמה. בשנת 1992 לא היו נציגים לאופוזיציה, ב-2016 לא היו, ב-2018 לא היו.

אבל ניסינו לתקן את החוק כדי לתת לכם שוויון. לא רציתם. לא רציתם.