קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, עד כמה נעלה לפה ונסביר מה הוא אמר וכמה הוא טועה? מתי נעבוד למען האזרחים? אז אני רוצה להראות לך דוגמה שלפיה אפשר לעבוד למען האזרחים. אתה מכיר היטב את הפערים בבריאות – אתה מוביל ועדות, אתה ותיק בכנסת. חצי ממספר הרופאים ביחס לאוכלוסייה; אותה אוכלוסייה – חצי ממספר הרופאים בנגב, חצי ממספר האחיות, חצי ממספר מיטות האשפוז, וכך גם בצפון.
אבל הפערים האלה מקוממים יותר. קיבלתי פנייה של אישה שמתמודדת עם הפסקות היריון חוזרות ונשנות, והיא מגיעה לנגב לקבוע תור בקופת חולים. אומרים לה: אולי יהיה תור, אולי בבית חולים, אולי בקופות – היא בכללית – זה ייקח חודשיים-שלושה. היא בודקת פניות של רופאים מכללית במרכז הארץ, בירושלים ובתל אביב, והם זמינים בתוך שבועיים. אבל מה אומרים לה בקופת חולים כללית? את לא תוכלי לקבל שירות במרכז הארץ. היא משלמת ביטוח לאומי כמו כולם – כן, ביטוח בריאות מלא – רוצה תור של אותה קופה במרכז הארץ שלא ניתן לקבל בדרום. לאלה שאין להם אוטו ואין להם נגישות, גם לא יביאו את התור הזה, אבל היא מוכנה לנסוע לתל אביב – לא תקבלי.
אתה צודק, לדעתי. או במאוחדת או בלאומית.
אה, אתה צודק, אבל הייתי חייב פה. אבל תן לי שנייה.
בדקתי. עכשיו, אתה צודק. גם בוועדה שלי הזמנתי את קופת חולים מאוחדת, ואמרו: אצלנו אין. למה אין? כי בנגב יש לו 10% מהלקוחות, אז הוא לא יכול מראש לתת את הכול, אז הוא אומר: סעו גם לתל אביב, עליי. כללית חוסמת אותם.
ב-11 במאי כתבתי לחברי וידידי שר הבריאות ושר הפנים, השר ארבל, מכתב מפורט על הבעיה הזאת: אפליה מקוממת של תושבי הנגב והגליל על ידי קופות חולים. ב-17 במאי – חושבים שהוא מתעסק רק בדרכונים. תוך שישה ימים קיבלתי תשובה מפורטת. לא רק שהוא כינס את האנשים וקיבל החלטות, אלא נתן הוראה לכל הקופות: כל הקופות פתוחות לכולם בכל מקום שאתה נמצא, וכל רופא פתוח, וזה לא לשיקולן של מאוחדת או לאומית. גם כללית – החל מ-1 בספטמבר זה נכנס לתוקף. אז אני רוצה להגיד שאפו לשר ארבל, שר הבריאות והפנים, שפתר את הבעיה. לקחנו נושא ופתרנו אותו ביחד. ב-27 ביוני אנחנו עושים פה יום אי-שוויון בבריאות, יום מיוחד בכנסת בכל הוועדות. אני מזמין את כל יושבי-ראש הוועדות – טייב – לעשות איזה דיון, כל אחד בוועדה שלו. גם אתה בעבודה, אם אתה יכול לעשות דיון באי-שוויון בבריאות בתחומים שלך, עובדים, רופאים, חוסר ברופאים.
ואני רוצה להגיד לסיום – איך אמר פעם ראש הממשלה בנימין נתניהו לשרים שלו? הוא אמר להם: "תהיו כחלונים"; אני אומר לכם: "תהיו ארבלים". תודה רבה.
410 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.