הודעת הממשלה על העברת סמכות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום חבר הכנסת עופר כסיף קיים כנס חירום: קידום בטיחות ובריאות תעסוקתית. רציתי להתייחס ולומר כמה מילים על עבודה ורפואה תעסוקתית בארץ. כל עבודה מכבדת את בעליה. חלילה שעבודה תזיק לבריאות העובדים בה. מקום העבודה לא יכול להיות מקור לחולי, בטח לא גרוע מכך. בישראל מתים, שימו לב, 1,200 איש ואישה ממחלות המוגדרות כתעסוקתיות. כל שנה מתווספים כ-100,000 עובדות ועובדים חדשים למעגל החולים במחלות תעסוקתיות. זה מספר עצום, מפחיד. הידעתם שרשימת המחלות התעסוקתיות עודכנה בפעם האחרונה ב-1980? בגלל שיש מחלות שלא מוכרות, עובדים שנפגעו לא מוכרים ולא מקבלים פיצוי מביטוח לאומי. אנשים בני 20–30 נפלטים משוק העבודה עם נכות תעסוקתית, וזה משליך על כל המשק, על תוחלת ואיכות החיים, על עומס במערכת הבריאות.

כמה מילים על הרופאים שמוגדרים רופא תעסוקתי. במדינת ישראל רפואה תעסוקתית קיימת רק משנת 1989. כבר למעלה מעשור מספר הרופאים התעסוקתיים בארץ הוא בין 90 ל-100 בלבד, ורק 75 רופאים נמצאים בקופות החולים. מדובר ביחס של רופא תעסוקתי אחד ל-56,000 עובדים. להשוואה, בגרמניה ובצרפת היחס נע בין 3,300 ל-4,500 עובדים לרופא תעסוקתי אחד; בתעשיות מסוכנות היחס הוא רופא אחד ל-1,500 עובדים. אנחנו הישראלים נמצאים בתחתית הטבלה של העולם השלישי ביחס של רופא למספר עובדים.

אתם יודעים למה יש מחסור ברופאים? כי השכר של רופא תעסוקתי נמוך פי שניים משכר של רופא משפחה בקופת חולים. למרות כל הסיכונים, אין הערכה; אין הערכה, לא בגלל העומס ולא בגלל הסכנה בתפקוד של רופא תעסוקתי. והסטודנטים – אחרי חמש שנות לימוד ואחרי חמש שנות התמחות נוספת ושלוש וחצי שנים נוספות של תואר שני נוסף בבריאות הציבור, מי ירצה ללמוד קשה ולא להתפרנס בכבוד? הראשונים להיפגע הם תושבי הפריפריה, עובדי ייצור, נשים, עובדים זרים בענף הבנייה והחקלאות, עולים חדשים, עובדים במעמד סוציו-אקונומי נמוך ומהגרי עבודה. התור לבדיקה אצל רופא תעסוקתי מתארך לחודשים. אנחנו חייבים לשמור על האנשים שעובדים במדינת ישראל.

הכנס שהתקיים היום זה צעד חשוב. זה רק צעד אחד בשרשרת התהליכים הנדרשים. אני מקווה שבכוחות משותפים נצליח לקדם שינוי לטובת החברה העובדת בישראל.