קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני לא יודע מאיפה להתחיל – האם במה שקרה ביום חמישי ביפיע, ביאפת א-נאצרה, הטבח שקרה שם, שמראה בצורה ברורה שהחברה הערבית מדממת, רצח אחרי רצח, וכל יום אנחנו משלמים את המחיר. בדיון ובדרישה שלנו שהממשלה תיקח אחריות ותטפל בפשיעה, עולה ועלה גם שהשר הכושל, הממונה על הביטחון האישי של כלל האזרחים במדינה, אומר שאין לו תקנים ואין תקציבים למשטרה כדי להילחם בארגוני הפשיעה.
היום בשעות הבוקר, בשעה 08:00, הייתי בכפר ערערה בנגב, אחרי שאנשים התקשרו ואמרו שמינהל מקרקעי ישראל והמשטרה באים להרוס חמישה בתים. הלכנו לשם, ומי שהיה שם וראה את הדחפורים שבאים להרוס, היה צריך לעמוד, להסתכל ולראות כמה כוחות משטרה מאבטחים את ההריסה. למשטרה יש כל הכסף וכל הכוחות לגייס אותם כדי להרוס חמישה בתים למשפחות שגרות במקום ובבתים האלה מעל 30 ו-40 שנה. מי שראה את כוחות המשטרה – לא חסרים לה כוחות. מה שחסר למשטרה הוא החלטה של העומד בראשה, החלטה של הממשלה, אכן לטפל בארגוני הפשיעה. לצערי, החלטה כזאת עד רגע זה לא התקבלה, כי כל מי שרואה את כוחות המשטרה שמאבטחים את כוחות ההרס בנגב, יודע שלמשטרה יש את הכוחות, אבל סדר העדיפויות של הממשלה הזו, של השר שמחפש את המשילות בנגב – הוא משקיע את כל המשאבים לא במלחמה בארגוני הפשיעה, אלא באיך להתעסק באכיפה בחברה הערבית הבדואית בנגב.
הגיע הזמן שהממשלה הזו תקבל החלטה ותפעל מיידית למיגור הרציחות בחברה הערבית. תודה.
226 מילים של יוסף עטאונה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.