קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, השר, לפני שבועיים בדיון 40 החתימות אמרתי שמאות אלפי אנשים יוצאים לרחובות כדי לבקש בקשה אחת: לחיות בדמוקרטיה. אנחנו באוכלוסייה הערבית יצאנו לרחובות, וכנראה שנמשיך לצאת לרחובות, לא כדי לבקש לחיות בדמוקרטיה – אנחנו מבקשים לחיות. נקודה. זה מה שאנחנו מבקשים.
תראו לאן הגענו. האוכלוסייה הערבית כבר לא יכולה להתעסק בנושאים אחרים. תהיו במקומנו כאשר כל האוכלוסייה מרגישה את הטרור הפלילי שמתנהל נגדה יום-יום; כאשר כל האוכלוסייה מרגישה, כל אימא מרגישה שכשהיא מחבקת את הבן או את הבת שיוצאים מהבית, יכול להיות שהיא לא תוכל לחבק אותם עוד פעם; כאשר כולנו מרגישים מאוימים. הפסקנו – נדחקה לשוליים של סדר-היום שלנו עצם העובדה שהיום בבוקר הרסו חמישה בתים בנגב. אנחנו לא מצליחים לדבר על בעיות העוני, אנחנו לא מצליחים לדבר על כל האפליה המתמשכת במערכת החינוך, אנחנו לא יכולים ולא מתפנים לטפל במצוקת הדיור החמורה ביותר של האוכלוסייה הערבית. למה? כי אנחנו עסוקים בלשרוד. זה המצב שהממשלה הביאה אותנו אליו.
אני רוצה להזכיר לכולם – עמד שר הפיתות והדגלים ואמר: הבטחתם והבטחתם. הוא שכח שהוא יושב באותה ממשלה שהייתה עד לפני שנה וחצי-שנתיים בשלטון בהובלת הליכוד, בהובלת מר בנימין נתניהו. אז על מי הוא מדבר, על השנה וחצי האחרונות? ב-2019 וב-2018 כבר יצאנו וחסמנו כבישים כדי להגיד: בואו תצילו את המצב. האחריות על ראש הממשלה גם אז וגם היום. אנחנו אמרנו את זה, ואמרתי את זה בכתב האישום שהגשתי ב-40 החתימות. אז אני שוב אומרת – –
– – ראש הממשלה, זה קורה במשמרת שלך – –
ומה שאתה מציע היום זה לקחת – –
– – זה לקחת אותנו בני ערובה למצב האיום שיצרתם בהזנחה שלכם ובחסות שנתתם לארגוני הפשיעה, ועכשיו רוצים שאנחנו נשלם את המחיר. זה לא יקרה.
278 מילים של עאידה תומא סלימאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.