קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אריק אדמס, ראש עיריית ניו יורק, דיבר ביום רביעי שעבר באירוע של איגוד החינוך האורתודוקסי בניו יורק, ואני רוצה להביא מדבריו כפי שפורסמו בערוץ 7. אני מצטט: "אנחנו – – – צופים באנטישמיות גואה ועולה, באלימות גוברת בקרב צעירים, בריבוי מקרי התאבדות. ילדות צעירות בנות 10 ו-11 צופות במדיה החברתית ומקבלות ערכים שגויים – – – במקום להתמקד כיצד אנו משכפלים את ההצלחה של שיפור חינוך ילדינו, אנשים תוקפים את הישיבות שלנו המספקות חינוך איכותי שמחבק את ילדינו. בתי הספר הללו והישיבות האלה הופכים את סימן השאלה הגדול שמרחף מעל ילדינו לסימן קריאה שמעיד: הילדים שלנו טובים. אנחנו צריכים לשכפל את מה שאתם עושים – – – אנחנו לא צריכים לשאול מה עושים רע בישיבות, אלא לנסות ולהבין מה כל כך טוב בישיבות ולהביא אותו למערכת החינוך הציבורית – – – צריך לכבד את האמונה הזו, שאנשים אומרים 'אנחנו בוטחים בבורא העולם', שהם אומרים 'ברוך ה'', שהם מנשקים את המזוזה כדי לבטא את השמירה האלוקית, שהם קמים בכל בוקר כדי להתפלל – – – צריך לאפשר לכל מי שרוצה לחנך באופן דתי ועושה זאת באופן מעולה להמשיך בפעילותו". סוף ציטוט. עד כאן דברי ראש עיריית ניו יורק.
אצלנו, לעומת זאת, ישיבת מעלה אליהו בתל אביב התבקשה לפנות את המתחם שבו היא יושבת בסמוך לבית חולים איכילוב כבר למעלה מ-20 שנה לטובת הקמת בית ספר, ובתמורה הוקצה לה בית כנסת גדול לא הרחק משם. אלא שבעיני קומץ אנטי-דתי הדבר היה לצנינים, והם החלו במאבק שנראה כמתודלק בכסף רב כדי למנוע את כניסתה של הישיבה לאותו מתחם, ואתמול אף הפגינו במקום פעילי הדגלים השחורים וקריים מיניסטר. מאיזו סיבה הם הפגינו? למשל כי מדובר בישיבה לגברים בלבד. אלא מה, ישיבה מעורבת? את זה עוד לא ראיתי. ראש העיר חולדאי כבר התחיל להשמיע קולות של נסיגה מההתחייבויות שלו לישיבה.
קומץ המוחים מכנה את עצמו במודעות שהודבקו נגד הישיבה: ישראלים ציונים הנאמנים למגילת העצמאות, משרתים בצה"ל ומשלמים מיסים. רק להזכיר, מדובר בישיבה ציונית שכלל תלמידיה משרתים בצה"ל, כולל בוגרים שמשרתים כקצינים בכירים בקבע.
לא מדובר כמובן במחאה תמימה, אלא בהמשך המאבק של מיעוט קטן וקיצוני שמבקש להילחם בכל דבר שריח יהדות נודף ממנו, מתוך פחד עמוק מהמפגש של עם ישראל עם יהדות מאירת פנים.
361 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.