קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פשוט זה תמיד נחמד להיות בוועדות בזמן שיש מליאה, ואז אתה נזעק מהוועדה ואתה בא ומדבר. ואז אתה אומר, על מה אני אדבר? אז בואו נדבר על מה שהיה בוועדה. אני לא יודע אם אנחנו יודעים, קרן הארנונה על ראש שמחתנו. זה באמת פוש. אגב פושים, פוש שעכשיו התקבל בערוץ 12: טלי גוטליב סוגרת את ערוץ 13.
קרן הארנונה, יש משהו חדש במועצה. אני אדבר תכף על התכלית שלה – אבל משהו מאוד מעניין. ייצרו קרן ורוצים להראות שיש איזו שקיפות, נכון? אנחנו מייצרים קרן ששולטת בסוף במיליארד שקלים, שאמורים להתנהל ולהגיע למועצות כאלה, לעיריות כאלה ואחרות. אפשר לדבר על התכלית שלה. על מה אי-אפשר לדבר? על השקיפות שלה. שבעה חברי מועצת הקרן הם אלו שינהלו את הקרן: שלושה נציגי ממשלה, שלושה מהשלטון המקומי, שכמובן הם ראשי רשויות, הם בשלטון המקומי; בשלטון המקומי יש עוד איזה משהו כזה שמדי פעם מבצבץ, בדמות חברי מועצה, סגנים, אבל הם לא זוכים לייצוג – אבל זה בנאום אחר. החבר השביעי במועצה הוא נציג ציבור. נציג ציבור אמור להיבחר על ידי משרד האוצר ומשרד הפנים. אממה? אם הם לא בוחרים נציג ציבור, אז אין נציג ציבור, אין צורך בנציג ציבור. אם אין הסכמה על נציג הציבור, אין נציג ציבור. אין שום חובה למנות את נציג הציבור, בהגדרה לא יהיה נציג ציבור. זה דבר אחד.
הדבר השני, וזה באמת הסטרטאפ החדש, שאני מודה שלא שמנו לב אליו בהקמת הקרן ובכל הרעיון המייסד של הקמת הקרן. זה סטרטאפ שבא ואומר: הממשלה לא יכולה, מה נעשה? ניתן לשלטון המקומי. הממשלה לא יודעת לטפל במחירי הדיור – אני פונה במיוחד אליכם, שניכם בקהל; שלום, מה שלומכם? הממשלה לא יודעת לטפל במחירי הדיור, מה עושים? לוקחים מהשלטון המקומי ומטפלים במשבר הדיור.
אז בואו נרחיב את זה. הממשלה לא תדע לטפל והיא לא יודעת לטפל בביטחון האישי, נכון? שניכם מרגישים את זה, הביטחון האישי בקריסה. אז מה שאני מציע זה שניתן את זה גם לרשויות המקומיות ונפקיע את היכולת מהשר המיותר איתמר בן גביר, כי הרי הוא לא מצליח לעשות שום דבר חוץ מלהיות אחראי על הטמפרטורה של הפיתות והטמפרטורה של המים במקלחות. אני מציע עוד משהו: יש משבר תחבורתי נורא נורא גדול. הממשלה כבר כמה וכמה שנים – נכון, חבר הכנסת בוסו – מנסה לתכנן רכבת; לפני 100 שנים באירופה כבר היו רכבות, לפני 150 שנים באירופה היה כבר מטרו, אבל אצלנו זה נורא נורא קשה. אז מה שאני ממליץ זה לתת לשלטון המקומי לתכנן גם את המטרו, ולכולנו תהיה רכבת. אני ממליץ עוד משהו: אני ממליץ לשלטון המרכזי לוותר על נושא הגיל הרך. למה? כי במשך שנים על גבי שנים על גבי שנים הממשלה לא מצליחה לטפל במשבר הזה. אין אנשי צוות, אין מקומות, אין מבנים.
משפט אחרון. לכן, על מנת שבאמת החיים שלנו כתושבי ותושבות מדינת ישראל יהיו הרבה הרבה יותר טובים, תנו לשלטון המקומי בדיוק מה שאתם רוצים ממנו – לנהל לנו את החיים – כי אתם כשלתם בזה.
470 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.