קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
יושב-ראש הישיבה, חברים יקרים, עמד פה היום השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ואמר כל מיני דברים כדי להסביר למה הוא לא מביא את החוק לאיזוק אלקטרוני להצבעה. אני רוצה להזכיר לו ולנו שב-26 במרץ הוא עמד כאן ואמר: תמשכו את הצעת החוק שלכם לגבי האיזוק האלקטרוני, ואני מבטיח לכם שתוך חודש אני מביא חוק אחר, והוא יבטא את ההכרה בחשיבות חייהן של נשים והוא יעשה את זה בצורה יותר טובה מהצעת החוק שהונחה כאן. אנחנו חודש וחצי אחרי. זה לא נראה כך שהוא הולך להביא את הצעת החוק. הוא עדיין סבור שבשביל להגן על אישה צריכה להיות לגבר הרשעה ראשונה, כאילו יש איזה הסכם כזה שאם הוא לא הורשע לראשונה אז הוא לא ירצח אותה. ואז אנחנו מסתכלים על המספרים. מאז ההבטחה שלו כאן במליאה – היושב-ראש, אתה לא הפעלת את לוחות הזמנים.
לא, לא צריך, אני אדבר אפילו פחות מזה, אבל כדי להיות הוגנת כלפיך.
הוא עמד כאן ואמר: אנחנו נביא חוק ויהיה בסדר, ואין בעיה. מאז שהוא עמד כאן נרצחו תשע נשים, תשע נשים. עכשיו הוא מנסה להגיד: זה לא קשור, אין בעיה, הגברים ככה ואחרת. ואני שואלת: איזה סיכון הוא לוקח ועל חשבון מי? על חשבון חיי אדם, על חשבון חיי הנשים האלה, שהפכו להיות במדינת ישראל הפקר. איזה סיבה יש לממשלת ישראל לעמוד מהצד כשחיי נשים הפכו להיות הפקר במדינה הזאת? אנחנו כל שבוע רואים עוד ועוד נשים נרצחות, ואין לזה שום קשר לשום דבר, חוץ מזה שהחוק היום הוא בלתי נסבל, הוא כמעט מעודד את הגבר לנקוט אלימות, כי הוא יודע שלא יינקטו כלפיו צעדים, ואם יינקטו, הם יינקטו רק אחרי ולא כדי למנוע חלילה את הרצח הבא.
אז אני קוראת מכאן לממשלת ישראל – ממשלה שעסוקה היום בהרבה דברים אחרים – שקשורים לרפורמה משפטית, שקשורים לתקציב שאין בינו לבין הצרכים בפועל שום קשר, שמעודדת בדיוק הפוך ממה שהיא צריכה לעשות בהקשרים של עבודה, של שירות בצבא, היא עושה בדיוק הפוך. אני אומרת לה: תתעסקי עם החיים עצמם, תתעסקי עם רצח נשים, מניעת רצח נשים; ממשלה, תתעסקי עם יוקר המחיה. אנחנו רואים איך יוקר המחיה הולך ומטפס.
הייתי היום בוועדה של חבר הכנסת מיקי לוי בשבתו כיו"ר ועדת מבקר המדינה, ואתה רואה שהדברים לא משתפרים ולא זזים קדימה. עכשיו, היו כבר רפורמות, התחלנו אותן, יצאנו לדרך, הנחנו תשתית, צריך רק לקחת את זה קדימה. אז שוב, מכאן אני אומרת לממשלת ישראל, תתעסקי בחיים עצמם ותני לאזרחים לחיות פה גם בתחושת ביטחון אישי, גם בתחושה שאפשר לחיות פה בהוגנות עם קשר בין הפרנסה, בין השכר, לבין הקיום, ולייצר איכות חיים שמגיעה לכל אזרח בישראל. תודה רבה.
411 מילים של אורנה ברביבאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.