קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה לפתוח את דבריי, אדוני היושב-ראש, ולהגיד שבימים האחרונים אני רואה במסדרונות הכנסת את חבריי ראשי הערים, הקולגות שלי הרבה מאוד שנים – אני מבקש שם שקט – ולצערי הגדול אני רואה איך האוצר ושר האוצר משסים את ראשי הערים אלה באלה ובתוך הגוף הטוב ביותר שקיים יוצרים פילוג, לוקחים מאלה ונותנים לאלה. ואני לא מדבר על מה נכון, מה לא נכון, אני מדבר על הדרך הנוראה הזאת, הדרך שבמקום לקרוא לראשי הערים – להוציא את קרן הארנונה מתוך חוק ההסדרים ולשבת ולדון איתם בכובד ראש ולאורך זמן – מעדיפים להביא את הקרן הזאת, להקים אותה כמו גנבים בסתר.
אני רוצה להזכיר לכולם, גם לך, אדוני היושב-ראש: ראשי הערים במדינת ישראל הם הזרוע הביצועית הטובה ביותר של ממשלת ישראל, הם הזרוע הביצועית שלנו. מי שהיה שר יודע את זה. אתה נותן מעט לראש עיר טוב, והוא יודע לעשות מזה פלאים בעירו. ראינו בתקופת הקורונה את ראשי הערים האלה. אילולא הם, שנכנסו, שמו מגפיים וירדו לתוך הבוץ לעבוד קשה, המדינה הייתה נראית אחרת. ועכשיו אני רואה אותם כאן במסדרונות, אני רואה את שר האוצר משתלח בהם, מכופף את ידיהם כאילו הם היו אחרוני הפקידים, אז אני תובע באמת את עלבונם.
ובאשר לקרן, אני ניהלתי הרבה מאוד מאבקים כראש עיר ויושב-ראש המטה למאבק של מרכז השלטון המקומי. ניהלנו מאבקים – כן, על תוספת תקציבית, למשל על תקצוב דיפרנציאלי, שזה החשוב ביותר. במקום לקחת מ-x ולתת ל-y, שהמדינה תכניס את ידה לתוך הכיס ותוציא כסף, ובסוציו-אקונומי נמוך שלא יצטרכו לתת 25% מצ'ינג שלהם. במקום זה בחרו באמת – אני מתנצל בפני אותם ראשי ערים: לא מגיע לכם שתגיעו לפרלמנט הישראלי וככה יקבלו את פניכם ויבזו אתכם.
הדבר השני, אדוני. אני רוצה רק להגיד דבר אחד – ואתה איש שאני מעריך, אתה שייך לקהילה החרדית, ואתה יודע שאין לי דבר וחצי דבר, בטח לא נגד הדת ובטח לא נגד אנשי הקהילה. אבל כשאני עושה את החשבונות וכשאני רואה את המספרים, אני רואה שעבור תלמיד בממלכתי – רגיל, הדתי או הממלכתי – המדינה משלמת 15,000 שקלים לשנה על כל תלמיד. היום אתם רוצים לתקן? תתקנו. תביאו את כל התלמידים ל-15,000 שקלים. אבל תגידו לי, לעזאזל, למה ממוחרת התקציב התלמיד במוכר שאינו רשמי או התלמיד שנמצא ממש בבתי ספר שאין עליהם שום פיקוח, יקבל 18,600 – – –
זה המספרים. האמן לי, אני – – –
אז אני אומר לך, ה-catch הוא בזה שמשווים את שכר המורים. הכסף שממלא את ה-100% זה שכר המורים.
עכשיו, אין לי דבר וחצי דבר. אני רק אומר – וזה בשבילכם, כי התרעומת היא עליכם, התרעומת היא אתם. ולכן אני אומר, גם מי שישב שם ורצה את כולה, היה צריך לחשוב, היה צריך לחשוב שזה מעורר כעסים, ובצדק, אצל אנשים שעובדים ואצל אנשים שמפרנסים – – –
456 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.