קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אולי אני היחידי שידבר על החוק הזה, הצעת חוק להסדר הימורים בספורט. אני אספר לכם את האמת, שתדעו. מכל התקציב הזה בעצם, לספורט הישראלי, לאגודות ולאיגודים שמפעילים את הספורט מגיעים רק 260 מיליון ש"ח. זה כל הכסף שמגיע לאגודות ולאיגודים. אלה התמיכות של מדינת ישראל בספורט הישראלי.
אני ראיתי את הכותרת הזאת ואמרתי לעצמי: וואו, יש פה בשורה שיגיע עוד הרבה כסף לספורט הישראלי עכשיו דרך המועצה להימורים. אבל מה גיליתי בפועל? שמדובר פה רק על תקנים. יהיו פה בין שניים לארבעה תקנים למועצה להסדר הימורים. זאת אומרת, עוד איזה שניים-ארבעה ג'ובים שיוכלו לסדר לאנשים. אין שום נגיעה לתמיכות בספורט הישראלי, אין שום שינוי בתמיכות בספורט הישראלי. ואני מגרד את הראש ואני אומר: זה מה שרצו להשיג?
אז תעשו חשבון, ואני אגיד לכם שמתחילת השנה – אני אספר לכם את כל ההיסטוריה. מירי רגב, שרת הספורט דאז, עשתה מהפכה. היא ביטלה את כל העברת הכספים, את התמיכות לספורט הישראלי דרך המועצה הלאומית לספורט, זה היה בסביבות 700 מיליון שקלים; העבירה את כל הכסף שהיה בטוטו, מעל מיליארד שקלים, מתנה למשרד האוצר, כשהם התחייבו שהם אחרי זה יחזירו במשך שנתיים את הכסף. אז במקום 1.2 מיליארד שלקחו, הם החזירו בסביבות 700 מיליון. הכסף העיקרי היה לבניית מתקנים, אז בנו פחות מתקנים, והפגיעה בספורט הישראלי, אדוני היושב-ראש, הייתה קריטית. ולמה קריטית? כי כשהכסף עבר דרך הטוטו, בכל 1 בחודש האגודות והאיגודים היו מקבלים את התקציב שלהם; היום, לאחר הרפורמה שעשתה מירי רגב, אף אחד לא יודע מתי הכסף מגיע, מתי שבא להם.
אני אספר לכם שהמרכזים – מרכז הפועל, מרכז מכבי, עוצמה וכדומה – לא קיבלו מתחילת השנה שקל אחד. אנחנו בחודש יוני. אגודות מתחננות לעזרה מהמרכזים. המרכזים, אין להם כסף, לא יכולים להעביר. והשינוי הזה קרה בגלל הרפורמה של מירי רגב, היא פגעה בספורט הישראלי. כשאתה מנהל אגודה, אתה מנהל איגוד, אתה צריך לדעת מתי יהיה התקציב שלך. רוב התקציב של הספורט הוא מהתמיכה של המדינה; איך אתה יכול לנהל עסק אם אתה לא יכול לדעת תזרימית מתי הכסף מגיע? הפגיעה של מירי רגב בספורט היא אקוטית. אנשים מתחייבים על מאמנים, על מתקנים וכן הלאה, ולא מקבלים את הכסף. אז מאמנים לא מקבלים משכורת, וככה נראה הספורט הישראלי, כמו פרטאץ' אחד גדול. חשבתי שתהיה פה בשורה, אבל אני בהלם, אין פה שום בשורה, יש פה חלוקת ג'ובים. צר לי על זה, נראה לי שהשר לא באמת מבין את העניין, אבל אין פה שום דבר שעוזר לספורט הישראלי.
ומשפט אחרון. לפני שבועיים הונח בכנסת ישראל דוח מבקר המדינה בנושא מתקני ספורט. אנחנו, כמו שאני תמיד אומר, יותר גרועים מצ'צ'ניה. ב-66% מבתי הספר במדינת ישראל אין אולם ספורט, ב-66% מבתי הספר אין אולם ספורט. יש משהו בתקציב לילדים שלנו? לבריאות שלהם? הרי אמרנו פה, ואתה היית פה: מדינת ישראל היא במקום שלישי בעולם בהשמנה אצל ילדים ומקום ראשון בעולם בקטיעת איברים בגלל סוכרת, אבל לדאוג לילדים שלנו ולציבור לספורט, עם מתקנים ראויים בשנת 2023, על זה לא מדברים. אז אני אגיד את זה יום-יום עד שייפלו האסימונים: צר לי שהממשלה הזאת גם בנושא הזה לא דואגת לאזרחים.
491 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.