הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אל תדאג.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – –

– – חבר הכנסת רול, נתחיל איתך, כרגיל. אתה יודע, מפלטו של הנבל זה הפטריוטיזם. הסגנון – כשאין מה לענות, אומרים "הסגנון". זה הסיפור.

רק שנייה. אתה היית הבן אדם הכי מיותר בממשלה הקודמת. לא ראינו אותך בארץ. היית נוחת וטס למסיבות בחו"ל.

דקה. בחייך עסקת בדוגמנות, ואני לא אגיד לך של מה.

אתה מטיף לי מה עשינו? כשאתה מדבר עליי, של נעליך מעל רגליך.

אתה מבין, מה שעשית, עד היום, אתה רק איש של מסיבות.

זה מה שאתה עושה. ואתה בא לפה להטיף לנו מוסר?

בושה וחרפה. אתה מדבר על רשות החברות?

היה לך – דרך אגב, כשאני אומר לכם את העובדות, זו שנאה. זה הבעיה אצלכם.

תתמודד עם העובדות.

אני אסביר לך.

אני אסביר לך.

מר רול – – –

מר רול, המתנשא והפריבילג מתל אביב – –

– – אני אסביר לך.

כשאני מביא לך את קריית מלאכי או את אילת, אתה לא יודע איך לאכול את זה.

אז אתה אומר לי למה אתה מזכיר? בוודאי, הרי 75 שנה, גב' ברביבאי – –

– – לא רצו שנזכיר. בוודאי, למה שנזכיר?

הכול בסדר. האליטה אותה אליטה, אנחנו הספרדים הרגילים – –

– – אבל אתם לא מתמודדים עם העובדות, עם המספרים.

בוא אני אגיד לך – –

– – מר רול, מר רול – – –

עזוב, אני אפילו מתבייש לענות לך.

אני מתבייש אפילו לענות לך.

רב-תקנים – היית סגן שר, חבר כנסת – –

– – לא העברת חוק אחד בכנסת. אחד.

אני רק מספר לך, בכנסת – –

– – אני העברתי 180 חוקים, כולל 14 חוקים אישיים. אבל אתה הרי מעופף. אתה, יש לך את הכרטיס המעופף. אתה בעצם היית דייל באופן מלא. אתה היית סגן שר בתפקיד של דייל אל על או של חברה אחרת. אתה מדבר עלינו?

ואני רוצה לומר לך – – –

לא חשוב. אני כל פעם שומע אותך, ואני פשוט הפעם החלטתי גם לענות לך, קצת להראות לאיזו רמה אתה מגיע ומה עשית.

אתה, דרך אגב, מעולם לא תרמת שום דבר – –

– – בוודאי לא בציבוריות הישראלית, חוץ מהוצאות. זה מה שעשית.

שנייה. דקה.

אנחנו צריכים להתייחס.

בסדר. אני רוצה להגיד לך, גב' אורנה ברביבאי, חברת הכנסת ברביבאי, אני אגיד לך, השר – חבר הכנסת, רק שנייה, זה מפריע לי, דקה.

אנחנו עשינו טעות קשה – הציבור באמת עשה טעות קשה. כל חטאנו זה שנבחרנו.

אם לא היינו נבחרים, הייתם ממשיכים והכול בסדר. אלא מאי? אתם לא יכולים לקבל את זה שאנחנו בעצם לגיטימיים ונבחרנו על ידי הציבור.

זאת הבעיה. עוד מעט אני אספר לך על המשרדים.

עוד מעט, אל תדאגי.

דקה, כשהיה הבוס שלך פה – דרך אגב, אני כלכלן 40 שנה; הוא היה שר אוצר עם 12 שנות לימוד. שר האוצר הכי כושל במדינת ישראל.

אתם מדברים? את אומרת לי מה לי ולרשות החברות?

אבל עוד מעט אני אספר לך קצת – תעשו קצת גוגל, תלמדו בכלל מה עשיתי, מה ההשכלה שלי ובמה עבדתי.

אבל קוראים לי אמסלם, זו הבעיה אצלכם.

כן, הינה הוא נכנס. שר האוצר במדינת ישראל, 12 שנות לימוד, זה בסדר, כולל רשות החברות, שלא יודע אפילו דבר וחצי דבר.

לא יודע לראות מאזן, לא יודע לקרוא דוח, כלום.

עזוב – – –

עזוב, אל תדבר על זה, אין מה לדבר על זה. אני כרגע לא במבחן טריוויה אצלך.

אני קצת יותר ותיק ממך גם בנושא, אבל בוא נעזוב את זה.

מה זה חשוב? לא יודע, בסדר? לא יודע. טוב לך?

אני לא צריך להתנצל בפניך ולהסביר לך מה אני יודע או לא יודע.

אתה מספר לי?

אני במקצועי – אז בוא אני אספר לך, אני כלכלן עוד מלפני שאתה ראית אוניברסיטה. כשהיית בתיכון והיית בחוץ לארץ – לא היית בארץ – אז אני סיימתי כלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. אז לכן – –

– – לפחות אל תדבר סתם שטויות. חבל.

תגיד לי אתה. אבל בוא נעבור, עזוב, זה לא הנושא. אני רוצה להתקדם.

זה רק מראה את ההתנשאות האוטומטית שלך. אתה גם עולה חדש וגם מתנשא.

אתה מבין? זה הסיפור.

אתה, אתה בא – –

– – אתה עולה לארץ ועוד מתנשא על יליד הארץ שלמד פה.

לא למדתי באיזשהו מוסד בחוץ לארץ, מפוקפק, שאני לא יודע מה הוא.

אז אתה מספר לי?

אני צריך להגיד לך?

כן, כן. ומה נראה לך, אני הלכתי באוטו?

אתה, כשאני נולדתי – אני אגיד לך, חבל לנו לרדת לרמה, בגלל שכשאני נולדתי בארץ לא היה גם מה לאכול פה. אל תדאג. כשהוריי עלו הם קיבלו אוהל. אז לכן אל תתחרה איתנו – –

– – אל תספר לנו – – –

אתה נמצא, דרך אגב, בתוך אליטה גם היום.

היום.

מתנשא ופריבילגי. דרך אגב, אתה חלק מהדנ"א שלה.

אבל עזוב, עזוב.

ואתה מה? אתה עסקן. הרי אם אתה פותח את הפה, הבוס שלך מעיף אותך.

אני לפחות נבחר ומייצג ציבור אמיתי. אתם מבינים מה קורה אצלכם?

אני אספר לך, אצלכם יש בוס שיש לו 12 שנות לימוד, לא שירת בצה"ל באופן מעשי, וכולכם שפוטים שלו.

כולכם שפוטים שלו.

אתם מצחצחים לו את הנעליים. למה? למה?

בגלל שאם אתה תגיד מילה, אתה תהיה בבית.

הבנת? וגם אתה וגם אתה וגם אתה. כולכם.

עכשיו אני רוצה לומר לכם – – –

אני רוצה לומר לכם לגבי הקיטורים שלכם: הרי אתם הקמתם ממשלה – איך אמר הבוס שלך, חברת הכנסת ברביבאי? אתם רוצים ג'ובים? – עשה לנו ככה – אני אקים ממשלה של 18 שרים. רבותיי, אתם הייתם הממשלה הכי מנופחת יחסית להרכב הקואליציה שלכם.

כן, באותה פרופורציה.

באותה פרופורציה, כולל שישה סגני שרים.

אז אני מסביר.

אמרתי.

הייתם 56 איש, כן, בקואליציה.

דקה. והייתם – –

– – עוד שישה סגני שרים.

אתם – ככה, אני מזכיר לאלקין, אתה נלחמת להיות שר המים, שר המים – דרך אגב, החלטה שלא עשינו עליה דיון של ארבע שעות בממשלה. גם השר, מר אלקין, השר להשכלה גבוהה. אתם הייתם איתנו בממשלה ואתם פיצלתם את זה, ביקשתם לפצל את זה.

לכן אני אומר לכם, אצלכם היה סגן שר במשרד האוצר נוסף לשר האוצר – זה בסדר, בוודאי; היה לכם שר במשרד הביטחון נוסף לשר הביטחון, ואין בעיה; היה לכם שר החוץ וראש ממשלה חליפי שהחזיק שני משרדים, 20 ומשהו עוזרים.

עם זה אין בעיה.

זה שאמר: אתם רוצים ג'ובים?

אתם רוצים ג'ובים? אז אתם מבינים את הצביעות שלכם?

על זה אמר ינאי המלך לשלומציון המלכה: היזהרי מהצבועים, שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס.

עכשיו אני רוצה לומר לכם – – –

עכשיו אני רוצה לומר – – –

דרך אגב, חברת הכנסת אורנה ברביבאי – –

– – אני אומר עובדות.

אז אני אספר לך.

אני אספר לך. כשאני מוניתי בזמנו, כשהעבירו אליי את רשות החברות – צריך להבין מה זה רשות החברות. אני מדבר אליך, ולדימיר – שכחתי את השם, נזכרתי. אני רוצה רק להסביר לך, אתה הרי גאון גדול, אתה חושב את עצמך הרי איזה רואה חשבון עצום. אנחנו לא עשינו כלום במדינה, לא עבדנו – לא במשרד האוצר, לא בשום דבר. אבל רשות החברות היא סוג של יחידת סמך; יש בה למעלה מ-70 חברות, להערכתי בהיקף בסדר גודל של כמה מאות מיליארדי שקלים. אני אז נתתי את תשומת ליבי לעניין הזה. אתה צריך תשומת לב – דרך אגב, היא ישבה כמה פעמים במשרד ראש הממשלה, היא ישבה במשרד האוצר והיא עברה גם למשרדים אחרים.

לכן אני אומר – – –

לכן אני אומר – – –

זה השאלה הפרסונלית, בדיוק. היא לא קשורה – – –

אבל אני מסביר. אתה לא – – –

אבל אני מסביר לך.

זה בדיוק כמו שקשור שר המים. בגדול, זו השאלה איזו תשומת לב אתה נותן לאירוע. זו יחידה שהיא – – –

לא הבנת. זה יחידה מודולרית, שאתה מעביר אותה – –

– – לפי תשומת הלב של הבן אדם שנמצא ויש לו גם את ההשכלה המקצועית.

אני הסברתי.

רשות החברות היא רשות עצמאית באופן עקרוני, שפועלת מתוקף חוק. היא רשות. היא רשות סטטוטורית שעובדת על פי חוק.

לכן אתה אפילו לא מבין מה קורה שם, בגלל שאתה גאון. מרוב שאתה גאון ואתה חושב שאתה יודע הכול, אז אתה לא יודע כלום.

אז לכן, הגב' אורנה ברביבאי, כשבאתי לשם, אני נכנסתי לסוגיית הדירקטורים ואמרתי ליושב-ראש הרשות: תן לי פרופיל של הנבחרת של לפיד – דרך אגב, נבחרת שהוקמה לא על פי חוק. אין בחוק דבר כזה; זו המצאה של לפיד. אבל כל עוד הוא שר האוצר – מכבד את ההמצאה שלו. שיחליט איך הוא רוצה לעבוד. אמרתי לו: תן לי את הפרופיל. חזר אליי ואמר לי ככה – ואני מצטט: 70% מהם גרים באזור רעננה-הרצליה, בני 65 ומעלה, רואי חשבון וכלכלנים, ואשכנזים. שאלתי: למה אין מדימונה? למה אין מירוחם?

הבנתי. איך אמרתי?

לכן, הבנתי שיש בעיה עמוקה. אז היום נחשפו כל המסכות.

כל האליטה היא כזאת, ומה שאנחנו רוצים – דרך אגב, אין לנו עניין לדבר, יש לנו עניין לעשות. לא רוצים לדבר.

אנחנו מתכוונים לעשות, וזה מה שמפחיד אתכם. על זה אתם מפגינים. דרך אגב, זה לא על חוק כזה או אחר. אתם מפחדים שנזיז לכם את הגבינה, ואנחנו מתכוונים להזיז אותה.

אז רק קחו את זה בחשבון.

ולדימיר, תמשיך לצאת להפגנות. אנחנו מתכוונים להזיז את הגבינה.

יהיו גם אתיופים ויהיו חרדים. כולם שותפים במדינה הזאת, לא רק אתם.