קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, פגרת אביב נעימה. אני רוצה, ראשית, לתבוע את עלבונה של הממשלה שלנו. הממשלה מועלת בסדר-היום שאותו הציג ראש הממשלה, ראש הממשלה של כולנו. עם כינונה של הממשלה הזו, דבר וחצי דבר מסדר-היום שראש הממשלה קבע אינו מתקדם, בוודאי לא בקצב הראוי. משאבי הזמן, מהמשאבים החיוניים ביותר של המוסדות הלאומיים, כמו זמן המליאה הזה והוועדות של הבית הזה, מוקדשים להבל ורוע ורעות רוח של מה שהוגדר כרפורמה.
היום הגדרנו מהי הרפורמה הנכונה; שר המשפטים לשעבר גדעון סער הציג יחד עם בני גנץ מה נכון לעשות, מהי הרפורמה הראויה לשיפור השירות לאזרח, ובמקום זה אנחנו משחיתים את זמננו. ממשלה כזו לא צריכה עוד שרים ולא צריכה להמשיך ולחרב את המינהל הציבורי.
הממשלה הזו מבקשת לאכול הכול ומהר ועכשיו, ובשביל זה היא מפרקת – מפרקת כמו שמפרקים נתחים – נתחים-נתחים – לקראת מאכל טעים: המינהל הציבורי, משרדי הממשלה, שבמשך עשרות שנים נבנו באופן הראוי, מפורקים ומוזזים באופן שאפשר להשוות רק לדרך שבה אני יודע להרכיב כיסאות או ספות מאיקאה. disaster אחד גדול, זה מה שקורה כרגע. הרעיון המגוחך הזה, לקחת את רשות החברות ולהעביר אותה לאיזה משרד שכוח אל שכבודו במקומו מונח, ולהעביר אליה קרעי תפקידים וסמכויות, הוא רעיון מבית היוצר של מי שהניהול היעיל והדרך שבה הממשלה תשרת את הציבור מעניינים אותו כקליפת השום.
אני מודיע לכם קבל עם ועדה שדודי אמסלם, מי שלא מכיר – איש יקר, איש רעים להתרועע – אבל הבוטות שלך כאיש ציבור, חברי אמסלם, אינה ראויה, ואני מבקש להודיע שאנחנו נתנגד למינוי, בין השאר משום שהעמדות הבוטות שהבעת כלפי נשיאת בית המשפט העליון, כלפי בכירים אחרים, הן בלתי ראויות למי שיפקח על הדרך שבה נבחרים נציגי ציבור לחברות הממשלתיות. תודה רבה.
269 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.