הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

רגע, שנייה. בלי אחים. תני לפחות לדבר.

כנסת נכבדה, היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו באמת באירוע חגיגי. אני לא יודע למה כולכם לא הגעתם עם העניבות ומלוא הפרפראות גם לדברים שאתם אומרים. אנחנו ממנים ונותנים סמכויות לחבר הכנסת אמסלם, שבאמת הגיע למשכן ונבחר על קולות הפריפריה, והוא עומד פה נאום אחר נאום ומייצג נאמנה את הקשיים והצרכים של כל תושבות ותושבי הפריפריה בחברה הישראלית.

אני חושב שפספסנו את זה פשוט כי איפשהו בין מה שאמסלם אומר למה שהוא עושה יש איזו דלתא שאנחנו לא מצליחים לפשר. תכלס, הדלתא הגדולה היא במה שחבר הכנסת אמסלם עושה. הוא התעקש וישב פה שלושה חודשים ועשה קונצים קואליציוניים לראש הממשלה. התעקשת להצטרף לשולחן סבב ב' של השרים פה – בטח אנחנו גם נדון איפה יהיה מקומך פה סביב השולחן הממשלה – אבל באמת, התעקשת, וההתעקשות הייתה כי רצית מאוד לקדם את הנושאים שחשובים לתושבים שבחרו בך ולציבור שבחר בך.

אז בזמן שאנחנו פה עולים אחד אחר השני ומברכים אותך, בוועדת הכספים עסוקים באמת בדברים החשובים, שלשמם אתה התכנסת – נכון, חבר הכנסת בליאק? – עוסקים בהעלאת ארנונה; בעצם מאפשרים עכשיו לעיריות ולרשויות המקומיות לפתוח מחדש את חישוב הארנונה מהדלת האחורית. זה אפילו לא מהדלת האחורית – זה מדלת הכניסה בשיטת ברוטו-ברוטו, כמו שכולנו יודעים, כי זו באמת הייתה הבטחת בחירות מרכזית של הליכוד: העלאת מחירי הארנונה, רק הפוך: הורדת מחירי הארנונה. אבל זה כנראה כבר לא באמת משנה.

להקפיא. אה, ההורדה זה הריבית על המשכנתאות. פספסתי את התוכנית הגדולה להורדת המשכנתאות; פספסתי גם את התוכנית הגדולה להורדת מחירי החשמל.

פספסתי את התוכנית שבאה ועוזרת לנגיד בנק ישראל להקפיא את ההעלאה בריבית. בכלל, אני מפספס מלא דברים. אני גם מפספס את ההצלחה הכבירה של השר לביטחון לאומי בהורדת הפשיעה במדינת ישראל – ושמא נאמר: בחברה הערבית.

באמת, הממשלה הזו כל כך – כל היום אנחנו עסוקים פה במשכן בלעלות בוועדות וגם במליאה ולמחוא לכם כפיים, ובמיוחד למחוא לכם כפיים על העשייה המדהימה באמת שסיפקתם לציבור הישראלי. עשיתם רק טוב, כמו שדאג לציין ולתזכר אותנו בסוף הכנס הקודם יו"ר הקואליציה. הוא מנה את מספר ההצבעות שהיו לנו – 1,083 הצבעות. 1,083 הצבעות שבהן רק ניצחתם. הבעיה היא שמדינת ישראל הפסידה, הצבעה אחר הצבעה. זו בדיוק הייתה הבעיה שלך. זה מה שפספסת במספר. אתה מבין, אופיר כץ? אפס לטובת הציבור. אפס.

ורק מילה אחרונה, בכל זאת, לחברי היושב-ראש שמנהל את הישיבה. אתה זוכר שאמרנו על חוק החמץ? אמרנו לך. בסוף מה קיבלנו? משלוחים של מגשי פיצות לבתי החולים. כל הכבוד לכם. באמת, חג שמח. תמשיכו בעשייה המשמעותית שלשמה נבחרתם. ומזל טוב, מר אמסלם, על כלום ושום דבר.