קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בתקופה כל כך רגישה, שבה אנחנו מציינים את הימים הלאומיים, ובעוד כשבוע נפקוד את בתי העלמין במסגרת יום הזיכרון לזכרם של חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. אני שואלת את עצמי, באיזה טיימינג מעוות הממשלה יכולה להמשיך לנקוט? כמו הטיימינג להתחיל עם הרפורמה המשפטית בתחילת המושב במקום לעסוק בכל הסוגיות הבוערות שהיא הבטיחה במהלך הקמפיין, גם עכשיו, סמוך לימים הלאומיים, הממשלה עוסקת בחוק שמקדם את ההשתמטות והאפליה, ועוד סמוך לימי הזיכרון לחללי צה"ל. במקום לעשות חשבון נפש ולתהות לגבי מחאתן וכעסן של המשפחות השכולות, שהקריבו את היקר להן מכול, אז עכשיו דנים איך לעגן השתמטות.
הנושא הזה מאוד בוער בי, כי אתמול צה"ל הניח על השולחן את המודל שהוא מציע, מודל שירות דיפרנציאלי, שהוא איזה מודל שמותאם לצורכי השעה, לישראל 2025, וצה"ל באופן טבעי במקרה הזה שואף למקסם את האפקטיביות המבצעית ולמצות כראוי את ההון האנושי בחברה הישראלית. אבל הבעיה שלי היא לא עם המודל של צה"ל; הבעיה שלי היא עם החוק שמתהווה על ידי הממשלה, שהוא פסול מעיקרו כי הוא מלבין אפליה ואי-שוויון בחברה הישראלית. ומעבר לכך, שעה שאנחנו נמצאים במציאות ביטחונית כל כך מורכבת והאיומים כלפינו רק הולכים וגדלים, אז יש איום על מודל צבא העם.
אז אני רוצה מעל הבמה הזאת להגיד שאסור לנו להפוך את הצבא לצבא מקצועי. זו תהיה תחילתו של הסוף. פטור לא גורף – לאוכלוסייה החרדית באופן גורף זה עיוות. צריך אחת ולתמיד לתקן את העיוות הזה ולקבוע שירות לכול – שירות צבאי או לאומי או אזרחי. לא ייתכן שכולנו נהיה אזרחים, ניהנה מהזכויות שהמדינה מעניקה לנו, אבל, כפי שחברינו פה אומרים מעל כל במה, כבר בלי להתבייש, רק חצי מהעם ישרת, יעבוד וישלם מיסים.
קניית שכירי חרב שיסכנו את עצמם למען הצבא תוביל לפגיעה בכל הפרמטרים, גם בכוח האדם האיכותי ובאיכויות כוח האדם שיש בצבא, גם בהיקפים, והחמור מכול – זה יעביר אותנו ממניעים אידיאולוגיים וימיר ערכים בכסף, שזה עיוות שאין כדוגמתו. זאת, בניתוק מוחלט ממה שקורה לנו בגבולות. צה"ל זה לא nice to have; צה"ל זה תנאי לקיומנו, וכולם צריכים לשאת בנטל.
327 מילים של שרון ניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.