קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
– – הציבור נבון, הוא רואה כל מה שקורה והוא מבין היטב מה שקורה. אל תשלו את עצמכם שהציבור לא מבין.
באמת שלא רציתי בזמן הפגרה לבוא ולהתעצבן ולהשמיץ, כי נורא נעים לי לראות את כולם אחרי שלא ראיתי אותם כמה זמן. עדיין, אי-אפשר להימנע מזה, אתם פשוט מספקים לנו כל כך הרבה דברים מכעיסים ומרגיזים ולא הוגנים שאנחנו חייבים לדבר עליהם. אז אני רוצה לדבר – חבל שאלמוג לא כאן, היה לי חשוב שאלמוג יהיה כאן – אני רוצה לדבר שנייה על השר לביטחון פנים, שהשבוע פרסם סרטון.
ביטחון לאומי, סליחה. הוא פרסם סרטון שבו רואים איך הוא תופס מחבל שזרק בקבוק קולה.
הוא אמר אבן, אבל זה היה בקבוק קולה, אוקיי? רציתי להזכיר לו את כמות הנשים שנרצחו ורציתי להזכיר לו את הנרצחים במגזר, שמספרם הוכפל לעומת השנה הקודמת. רציתי להגיד לאלמוג שפשוט עבדו עליו – עבדו על אלמוג, ניצלו אותו על מנת לקבל קולות מהדרום. רציתי לשאול אותו אם הוא באמת חשב שהאדון – הוא לא שירת בצבא, לא ניהל מעולם שום דבר – יוכל לטפל יותר טוב ממי שיש לו כל כך הרבה ניסיון, יואב סגלוביץ', שעשה את זה בצורה כל כך ראויה. והם צודקים, צריך זמן, אי-אפשר תוך חודשים לקבל תוצאות, אבל אתם ישבתם לנו יום-יום, ותראו אתכם עכשיו. פשוט בושה. אלמוג לא רוצה לצאת מהבית. אני מבינה אותו, הוא צודק.
אחר כך גב' טלי, חברת הכנסת טלי, תוהה מה פתאום ניצול שואה מעז להתראיין ביום השואה.
אהרן ברק ניצול שואה. איך הוא מעז, איך ניצול שואה מעז לדבר ביום השואה.
את תגידי לניצול שואה "בושה"? מי את?
תסבירי לי, טלי גוטליב, מי את חושבת שאת שתגידי לניצול שואה, שתרם למדינה פי אלף יותר ממך – מה עשית בחיים שלך שאת תקראי לניצול שואה – – –
תן לי. אני רק אומר שלשרשור הזה יש המשך מרוב החומר שסיפקתם. תודה.
316 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.