קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
טוב, אני רוצה לספר לכם משהו. זה יישמע לכם כמו צ'יזבט – אמיתי לגמרי, לא נגעתי. מישהו מאוד בכיר נוסע לחו"ל, חוזר, בנתב"ג עוצרים אותו. הוא היה בטוח – אולי משהו, מיסים, לא סגור על זה, אולי מכס. אומרים לו: אשתך התלוננה נגדך. אשתי התלוננה נגדי? לא יכול להיות. הוא מראה להם מתוך התיק שלו שליפים, I love you, I love you, שכותבת לו אשתו, כל מיני פתקי אהבה למיניהם. כך קורה, עוצרים אותו, מוגש נגדו כתב אישום מהחמורים שראיתי בתיקי האלימות. כך זה נקרא, זה נקרא ומסווג כתיקי אלימות במשפחה, לא פחות ולא יותר.
טוב, לך תטען שלא היו דברים מעולם. הוא פונה אליי, כמובן – אוי אוי אוי, איך אני מעיזה להטיל דופי במתלוננת ואיך אני מעיזה. שוברת את הראש איך אני מצליחה להוכיח שקר של מתלוננת, תיק של מילה מול מילה, גרסה מול גרסה. זו השיטה בישראל. אחרי שאני קוראת עשרות אלפי ווטסאפים ותכתובות בין כל בני המשפחה, אני מגלה את הווטסאפ הבא: סוף-סוף אני לא אצטרך להיות הדוברת של נהג המונית. אדוני היו"ר, מה זה "לא צריכה להיות דוברת של נהג מונית"?
מסתבר, רבותיי, שהיא הייתה מכנה את הלקוח שלי "נהג מונית". היא לא רצתה יותר לדברר, רק שאת ההודעה הזאת היא שלחה בטעות לבת שלה במקום למאהב שלה. לימים, אחרי שחקרתי אותה בבית משפט – ולא עשיתי לה חיים קלים – אותה מתלוננת, באותו ערב, מתפרסמת בערוץ המרכזי ומתראיינת, אדוני, בפנים גלויות, הורסת לארבעת הילדים המשותפים שלהם את החיים ואת השם הטוב ומספרת על המעשים, כפי שתיארתי, שתוארו בכתב האישום. אני פרסמתי מנגד שאין לי ספק שהיא יצאה לתקשורת כי היא יודעת שאני הובלתי לזיכוי בעלה; לא כי אני נחמדה ולא כי אני רעה, כי אני בסך הכול נאמנה לטענת החפות ועושה מה שאפשר בעניין. לימים, רבותיי, הוא זוכה. ופה אני אסביר לכם את הדבר הבא – וזה איש מאוד ידוע מהזירה הפוליטית ששילם בשמו הטוב את מחיר השיטה שלפיה די בתלונת מתלוננת להוביל למעצר של גבר ולהגשת כתב אישום נגד גבר ולאובדן המשמורת על הילדים.
בהיבט הזה אני אומר לכם על חוק האיזוק האלקטרוני – יכולים לכעוס עליי, לצעוק עליי – קבלו את הדבר הבא; יש לי 40 שניות, אני אעשה לכם את זה קצר: במדינת ישראל, עבירה של הפרת הוראה חוקית, הלוא הוא צו הגנה או צו הרחקה, מקימה עילת מעצר עד תום ההליכים. על פי מתכונת החוק המוצע של האיזוק האלקטרוני, מבקשים לתת סמכויות לבית משפט לענייני משפחה להשמת אזיק אלקטרוני. יכולים לצעוק עליי עד מחר שדם על ידיי – –
– – ואני אומרת לכם מפה: לא אתן קטגורית יד לפגיעה באבות – אדוני היושב-ראש – – –
מה שאני רוצה לסיום – שרן, שרן, אני אענה לך, כי הרי את יודעת לקרוא כתבות. את והאמת – אין ביניכן קשר. נראה לך נורמלי, הגב' שרן השכל, נראה לך נורמלי, גברתי, ממרום ניסיונך הלא-קיים, שבישראל מותר לשאול ילד? נראה לכם שבית משפט יכול להתיר לסנגור לשאול ילד: האם אתה רצית פגיעה מינית בך או רצית מפגש מיני? זה סיפורים באספמיא – –
– – ואני לא מורידה את עצמי להתייחסות לזה.
ואני אומרת לכם שאני לא אתן יד לפגיעה קטגורית בזכויות של גברים, לא אתן יד להפיכת גברים לאלימים רק ככאלה, ולא אתן יד לסמכויות יתר בבית המשפט לענייני משפחה. לא יקרה.
524 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.