קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, בנאום הקודם שלי – זה סיפור בהמשכים הלילה – סיפרתי איך הליכוד במשך כמעט 20 שנה הפך את הנגב לחצר האחורית של המדינה. כעת אני רוצה לעבור לאחד השרים שביקר לא מעט בנגב, השר בן גביר, ולמעלליו, כי לפני הבחירות הקודמות הגיע סופר-בן גביר, המשיח של הנגב, והמציא סיפורים מפה ועד מאדים: הוא יתקן, הוא יודע מה לעשות, הוא ישים סוף להפקרות, רק בשביל לקושש את הקולות שהוא רצה. הוא בעל הבית. מגיע לנגב, מתסיס, מפזר רעל, מדבר בצורה גזענית, מדליק את כל הגזרה, ותוך שעה-שעתיים בורח הביתה. משאיר אותנו, תושבי הנגב, להתמודד עם ההשלכות של התנהגות חסרת האחריות שלו.
אפס הבנה של המורכבות, אפס הבנה של ההיסטוריה של המקום, אפס הבנה בשיטור ואכיפה. אפס הבנה.
כשאומרים לתת מאה ימי חסד לממשלה חדשה, הכוונה היא לא לשפוט אותם על הדברים שהם לא עשו עדיין, מתוך הבנה שלוקח זמן להניע תהליכים. אבל על הדברים שכן עשית לא מגיע אפילו יום חסד אחד, ואני אתן כמה דוגמאות. השר בזבז 3 מיליון שקלים רק כדי לשנות את שם המשרד. יחסית למישהו שלא עשה צבא, נראה שאתה יודע מצוין מה זה וסאח, כי מסתבר שזה כל מה שאתה מתעסק בו. אחר כך התפנית לדבר הבוער הבא: לסגור מאפיות בבתי הכלא; קיצרת את זמן המקלחת של האסירים כי זה מה שירתיע מחבלים מביצוע פיגועים; הפכת את המשטרה לפוליטית, כאילו היא שייכת לאבא שלך; השפלת את המפכ"ל בכל הזדמנות אפשרית; ניסית לפטר מפקד מחוז במשטרה שלא כחוק רק כי המפגינים בתל אביב לא חטפו מספיק מהשוטרים, לשיטתך.
ואת הדבר הכי גרוע, הכי הזוי, אני אשאיר לנאום הבא, כי זה כבר לא צחוק. בן גביר הוא שר שנראה כרגע כושל – ובואו נגיד שהתחרו על התואר לא מעט אנשים – לא מקצועי, לא מבין, לא יודע, לא בלופ; שר שאת כמות המחדלים שלו בתוך שלושה חודשים לא יכולתי להכניס אפילו בנאום אחד, אז ניפגש בעוד שעה.
305 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.