קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, כמדי לילה אני נוהגת להקריא שירה שבדרך כלל רלוונטית. יכול להיות שדווקא השירה הספציפית הזאת רלוונטית דווקא לחוק הבא שאנחנו נעביר, למינוי הבא, ואתם תבינו לבד. זה נכתב ב-1943. כתב את זה נתן אלתרמן וזה נקרא "תחרות לניסיון": ארבע חירויות נודעות לתהילה / החליטו, בנשוב רוח סתיו קלילה, / לערוך תחרות בריצה, לשם שחוק, / ואשר תנצח – זר יותן לה כחוק. // אז ניצבו בשורה ארבעתן, לאמור: / החופש מפחד, / החופש ממחסור, / וחופש מדת וחופש הדיבור, / וסביבן – הקהל וראשי הציבור. / אך בטרם התחילו אורח לרוץ, / נתגלה יצור פלא, צולע וגוץ, / איזה חופש מוזר, חמישי במספר, / שאפילו ברמז עליו לא דובר, / וייגש, מדדה על רגלו החיגרת, / אל ארבע חירויות ערוכות לתפארת. / ויצחק ערמומי ויגד בקריצה: / אתחרה גם אני עימכן בריצה. / אז נשאו חירויות את קולן כמו נבל / ותשאלנה בבוז ורחמים: מי הנפל? / איזה חופש אתה? – / ובמצמוץ ולפלוף / סח הנפל: אני הוא חופש הסילוף! // צחוק ניתך מסביב כמפל המים: / הלזה יתחרה עם קלות הרגליים? / הוא יכרע! הוא ייפול! הוא יהיה לקלס! / הוא חיגר! הוא גמד! הוא משול כחרס. // אבל הס... התחרות מתחילה! הצחוק תם. / אט לאט מתאבן הקהל הנדהם – / רחבו העיניים! אילמה כל לשון! / הסילוף הפיסח / מגיע ראשון. // עוד תחרות נערכת! עוד שתי תחרויות! / שוב עובר הסילוף / לפני החירויות! / ובבואן אחריו למקום המסומן / חדלות הן כמעט להכיר את עצמן! // אזי פחד נפל על ארבע החופשות / ונשמע רק צקצוק שיניהן הנוקשות. / ויותר מכולן, / כנקלע בקדחת, / רעד, כידוע, / החופש מפחד! // ובמרכז הזירה התייצב הסילוף / ויקרא: לי הכתר! אני האלוף! // הסילוף – זה טיבו. הוא מצניע פנים, / הוא מתחיל בריצה / למרחקים קצרים! / הוא מתחיל בתחרות ניסיון, קו לקו, / אבל בה מאמן הוא את כוח רגליו. / ולכן, אם ירשה העולם לו לרוץ / הוא יכול, החיגר הלזה והגוץ, / לעבור כל תקוות לאומים, כל חלום, / ולהגיע ראשון / אל מטרות השלום! // הנותנים לו לגשת לשדה התחרות / מנחילים למפרע תבוסה לחירות!
זה הטור השביעי, נתן אלתרמן, 1943. רלוונטי. במקום הסילוף אפשר לקרוא לזה פייק ניוז ואנחנו באותו מקום.
368 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.