קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בהמשך הלילה או הבוקר עתיד לעלות כאן חוק החמץ. אני מודה, אני עוד לא התייאשתי מזה שהחוק לא יעלה. זה חוק שעל פניו גם המציעים שלו אומרים: לא יחטטו בתיקים, אין לו משמעות של חיפושים. אני אומר: זה חוק שייצור שנאה ליהדות, יוסיף עוד נדבך. אבל נשאלת השאלה ממה נפשך אם זה גם חוק שאין לו משמעות והוא גם יוסיף שנאה. וצריך להגיד את האמת, הוא גם ירבה חמץ. כולנו יודעים את העובדה הפשוטה הזאת שכשאתה לוחץ, יש תגובת נגד, וגם ביחסי דת ומדינה כבר הוכח ש"וכאשר יענו אֹתו כן ירבה וכן יפרֹץ". אומנם בספר שמות או בהגדה של פסח זה נאמר בהיבטים חיוביים, אבל זה נכון גם להרבה היבטים נוספים, כמו לדוגמה, כמו שאנחנו כבר מכירים, כשאתה רוצה להכניס לבתי הספר יהדות ואתה אומר: אוקיי, זאת היהדות, רק כמו שאני לבוש או איך שאני מקפיד עליה, אז לא יכניסו יהדות בכלל; כשאתה רוצה להוסיף חומרות או הקשחות בגיור, אז אתה מביא התבוללות; כשאתה מכריח נישואים כדת משה וישראל – כמו שאני כמובן בעד, אבל לא בכפייה – אז הרבה יותר מתחתנים שלא כדת משה וישראל.
בעיניי שומו שמיים, אבל מה לעשות? אלה החיים.
מה שאני אומר ומה שאני קורא עוד פעם – והרי גם על החוק הזה מנהלי בתי החולים אומרים: אנחנו מסתדרים בלעדיו – ברור לכולם שיהיה דווקא. עוד לא מאוחר מדי. חבל גם שעל החוק הזה חתומים רק ח"כים חרדים. גם זה אומר משהו. אני קורא להם – אני לא יודע אם הם כאן, אפילו לא בטוח שהם יהיו פה בשביל להצביע על זה: תמשכו את החוק הזה – –
262 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.