קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חייב להגיד שבשבועות האחרונים התפתח מנהג נורא מוזר לקואליציה ולממשלה – להתיש את עצמם על חקיקה ריקה. פעם מביאים לנו חוק נורבגי כשעדיין המכסה של השרים שיכולים להתפטר בחוק הקיים עוד לא מולאה, כי עד היום מחפשים בליכוד עוד מישהו שיתפטר וכל הנורבגים של הליכוד מתקשרים אליי ומבקשים לא לקזז את שרי הליכוד בשום פנים ואופן כדי לעודד אותם בכל זאת להתפטר מהכנסת.
העברנו פה חוק שלם ובילינו עליו לילה שלם, ואין בו צורך כי עדיין המכסה הקודמת עוד לא מולאה. והינה, מביאים לנו חוק ששוב פעם, במקרה הטוב – אבל תכף נראה שזה לא כך – אין בו צורך. כי אין עכשיו התפרצות קורונה, ואין צורך להפעיל את החוק. כולנו פה עכשיו עבדנו כמה שעות על ריק כי משום מה הממשלה החליטה שבא לה כרגע להעסיק את כולם, את הכנסת ואת השרים שלה ואת חברי הכנסת של הקואליציה ואותנו על הדרך, על משהו שאין בו צורך.
אבל אני חושב שהחקיקה הזאת היא דוגמה מצוינת לכך שכשרשות מבצעת מקבלת כוח, היא לא מסוגלת להיפרד ממנו. זה מתחבר, בין השאר, גם לדיונים העזים שמתרחשים על הרפורמה בדיוק בימים האלה בוועדת החוקה. כי מה יש לנו כאן? חוק קורונה הוא חוק מאוד מאוד לא פשוט, הוא נותן לממשלה סמכויות שבשום מצב אחר, כמעט בשום מצב אחר, אין לה – היא צריכה תקנות לשעת חירום, שמאוד קשה להשתמש בהן וצריכים נסיבות מאוד מאוד כבדות. ופה, חוק הקורונה, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של מגפת הקורונה, נתן לממשלה סמכויות מטורפות, ואני מכיר אותן. את היית בממשלה, אני הייתי בממשלה, השתתפנו בדיוני קבינט קורונה לא פעם ולא פעמיים. היית יושבת-ראש ועדת קורונה אז את מכירה. הציבור ככה קצת שכח שממשלה, במסגרת החוק הזה, יכולה במחי יד, בהחלטה קלה, לשים את כולם בסגר, לסגור ענפים שלמים, לעשות דברים שבמדינה נורמלית דמוקרטית מערבית בחיי היום-יום לא יעלה על הדעת שייעשו.
שאלתי את עצמי, למה הממשלה עכשיו צריכה את הסמכויות האלה? הרי לכאורה אנחנו נמצאים במצב שאין התפרצות של המגפה. בזמנו, עד שהגיעו לחוק הקורונה, ישבו שבעה נקיים והתלבטו, פגיעה בזכויות הפרט, אבל אמרו: אין ברירה במצב שהיה, והביאו את החקיקה. ועכשיו, בשקט בשקט, הממשלה, שהתאהבה בכוח הזה, גם אם היא לא צריכה אותו ואין מגפה, אומרת: למה לא? אני אאריך לעצמי את החוק הזה לשנה שלמה – שימו לב, מבקשים מאיתנו להאריך את זה לשנה – ואני אחזיק סמכויות בכיס, אולי אני אשתמש בהן. הקלות הזאת, שבה הרשות המבצעת מתאהבת ביכולת הזאת לקבל שליטה חריגה ביותר על זכויות הפרט של אזרחי המדינה ולא מוכנה להיפרד מזה גם כשאין צורך, היא תמרור מאוד מאוד רציני - -
- - גם לגבי החוק שאנחנו מדברים עליו אבל גם לגבי הניסיונות של הרשות המבצעת לשנות את האיזונים שיש בחיים שלנו, כי אנחנו רואים שברגע שממשלה מקבלת כוח, גם אם הסיבה הייתה מוצדקת בעבר, היא לא תיפרד מהכוח הזה לעולם, והיא תרצה להמשיך להשתמש בו גם כשהנסיבות משתנות לחלוטין, וזה נורא נורא מסוכן. תודה רבה.
477 מילים של זאב אלקין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.