קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת יבגני סובה, באמת, תתחשב בהם, זה לא שהם לא רוצים להגיד – הם לא יודעים; הם פשוט לא יודעים במה. אגב, יש את השר המקשר, שהוא גם שר החינוך – אני לגמרי יכולה להבין למה צריך את השר חיים ביטון שיכסה עליו, ועוד כמה שרים אחרים, שכל אחד ייקח איזושהי אחריות; כי השר שמוגדר בחינוך פשוט לא נמצא שם. אבל לא זה נושא הדיון, ואני רוצה - - -
אתה תוסיף לי זמן? כי הוא שואל והוא עונה.
אתה שואל, עונה, מתווכח, רב. מאיר יצחק הלוי היה סגן במשרד החינוך, אמון על כל הנושא של החינוך הבלתי-פורמלי. הוא קידם, אגב, הצעת חוק - - -
קידם הצעת חוק מאוד משמעותית של החינוך הבלתי-פורמלי, שאני מתכוונת לקחת ולנסות לקדם אותה בכנסת הזו. אגב, ממליצה בחום לשר ביטון לקחת אותה ולקדם אותה; היא תיטיב עם כולם – באמת, עכשיו אני אומרת את זה במלוא הרצינות, עם אפס ציניות.
אבל אני רוצה, ברשותכם, לדבר על נושא הדיון שלשמו אנחנו כאן. אני תוהה באמת אם כמו שאתם מחזירים את הכול אחורה – את החינוך אחורה, את המשרדים אחורה, את כל המדינה אחורה – אנחנו גם חוזרים אחורה בזמן. אגב, מאוד אירוני שיצא לי לנהל מליאה בדיוק כשמדברים על חוק הקורונה.
חברים, כבר הבנו שהקורונה כאן כדי להישאר, כמו כל מחלה אחרת שנמצאת היום. אבל הממשלה בכזה ורטיגו, ששיכרון הכוח בלבל אותה לגמרי ומצאו פטנט: משתמשים עכשיו בחוק הקורונה כדי לראות איך לשלוט באזרחים שוב פעם, בדיוק כמו שעשו לפני שנה וחצי.
עכשיו, ראו זה פלא, אנחנו הגענו לממשלה, עצרנו את הטירוף הזה, החזרנו לאזרחים את החיים שלהם, ועד היום – עד היום – אנחנו בפוסט קורונה. אם זה בהיבטים הנפשיים – אנחנו רואים עדויות למצוקות רגשיות ונפשיות; אגב, בכלל האוכלוסייה, ובקרב אוכלוסיית הילדים בפרט. אנחנו רואים התנהגויות של יציאה מהגבולות. תסתכלו מה קורה במערכת החינוך. פערים לימודיים עצומים - - -
אני מייד אסיים; הם פשוט הפריעו לי.
פערים לימודיים עצומים. כל מה שהנפנו כדגלים, ואמרנו במשך תקופת הקורונה, התממש לנגד עינינו. ובאה המדינה עכשיו, הממשלה עכשיו, ורוצה להחזיר את כולם אחורה. אז אני באמת פונה לכל אחד ואחת מחברי הכנסת ומהשרים בקואליציה: תהיו הגונים והוגנים עם עצמכם, ובעיקר הגונים והוגנים מול הציבור ואל תעשו את האיוולת הזו. אסור לנו לחזור למקום שבו יש תקנות חירום כשאין מצב חירום. אסור שאף תושב במדינת ישראל ירגיש שיש חרב שמרחפת מעל ראשו ושהממשלה הזו עלולה להגביל את החופש שלו. תודה רבה.
401 מילים של יפעת שאשא ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.