קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברים, השעה רבע לשתיים בלילה, ואני מסתכלת על הכותרת של הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש ואני תוהה אם הזמן עצר מלכת. אני מסתכלת על השנה, 2023, ואני אומרת: זה הרי היה פה כבר קודם. אבל משהו קרה בינתיים. במחצית הזמן שהייתה קורונה בישראל הייתה פה פניקה, שלא לומר היסטריה. הייתה פה סגירה של המשק, אנשים לא הלכו לעבוד, היה פה תשלום לאנשים שיישארו בבית, ולצערי, כמי שהייתה מופקדת על שוק העבודה אחר כך, ראיתי את הנזק של זה – אנשים רבים שאמרו: בשביל מה לצאת לעבוד אם במילא המדינה משלמת. וגם המשמעות של עבודה בשוק שחור וההשפעות ההרסניות שהיו לזה.
והיו פה החלטות של איכוני שב"כ. נלחמנו בזה בכל מחיר, לא לרדוף אחרי אזרחים בחסות הקורונה. יושבת פה יקירתי שרת החינוך לשעבר, שהייתה יו"ר ועדת הקורונה. צריך להגיד, יפעת, שבאומץ רב ידעת לקום ולהגיד: חבר'ה, אתם מגזימים, סגרתם את העסקים, זה לא נורמלי. ניסינו למצוא פתרונות יצירתיים. ואז קיבלנו אחריות על ממשלת ישראל בשנה וחצי האחרונות, וראו זה פלא, עשינו בדיוק הפוך: החזרנו מייד, באותו שבוע שהתחלנו, את האנשים לעבוד; ביטלנו את דמי האבטלה; ביטלנו סגרים – לא היה יום של סגר אחד בקורונה בזמן הממשלה הקודמת, כי חשבנו שהמנוע של המשק, העסקים, חייב לפעול, וחשבנו שאנחנו צריכים לעשות את הדברים בצורה אחרת.
והינה הלילה, עוד מעט 02:00, מגיע חוק כאילו עכשיו התחלנו עם הקורונה, ואתם מבקשים להאריך את תקנות החירום. ואני שואלת למה – למה ההיסטריה? למה הלחץ? למה להביא את זה שוב עכשיו? מה המניע? זה לא שאין קורונה בעולם, אנחנו מודעים למגמות, אבל מי שרדוף במחשבות שאולי הוא יצטרך ומייד, בבת אחת, את כל הסמכויות – איך אמרת? שליטה מוחלטת בכל רגע נתון – רוצה להגדיר שמצב החירום מחייב את הארכת התקנות.
אנחנו נתנגד להן, כי אנחנו חושבים שהממשלה הזאת תמשיך את המדיניות של הממשלה לפנינו בזה שהיא תמשיך לפעול כנגד האזרחים ותשתמש בסמכויות האלה לרעה, ולפיכך אין בכוונתנו להמליץ. אני גם מציעה לחבריי בקואליציה להתנגד להארכת התקנות. אין סיבה להעניש את האזרחים. תודה.
323 מילים של אורנה ברביבאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.