קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, חברי ינון, אני רוצה לנצל את הדקות הללו להיפרד מאדם שהיום היינו בהלוויה שלו, איש מופת – הוא לא מפורסם אבל כשאני אספר לכם את הקווים לדמותו, תבינו שאיבדנו אדם משמעותי לכל החברה הישראלית – ד"ר צביקה צמרת, זיכרונו לברכה. המיוחד באדם הזה, שהוא ידע להתחבר לכל אזרח במדינה. היום בהלוויה הגשומה שהייתה, עם כמה מאות אנשים במודיעין, ראית שם את בתו של הרב עובדיה יוסף, ראית שם את עוזי דיין, ראית שם את שי חרמש. אחד ההספדים הכי משמעותיים שם היה של יורם גאון, שכינה אותו "ידידי וחבר נפש שלי". וכך נחשף, ולומדים על איש מופת בחברה הישראלית, ולדעתי הדמות הזאת יכולה להאיר לנו את הדרך גם לבאות.
המיוחד בצביקה צמרת זה שהוא היה איש מעשה, איש מחשבה, איש הגות ואיש חינוך, וכל משימה של החברה הישראלית – הוא לא פחד ללכת אליה. למשל, הוא היה המנהל הכי צעיר של התיכון בקריית שמונה, בימים של קטיושות, ואחת הפעולות שלו הייתה להביא מוקד חירום לטיפול בעיר; מנהל בית ספר התעסק במאבק חברתי לייצר חדר מיון קדמי בקריית שמונה. באמת תלמידיו מקריית שמונה היו היום בהלוויה. צביקה צמרת הלך לגור בירוחם, הלך לגור בשדה בוקר, הלך לגור באפרת, הלך לגור במודיעין. צביקה צמרת היה 30 שנה מנהל יד בן-צבי. לקח מוסד והפך אותו לפאר היצירה של לימוד ההיסטוריה של ירושלים, מאות מדריכים שלמדו שם באחד הקורסים הכי טובים להדרכה על ירושלים. אלפי אלפי משתתפים בסמינרים ובחקר יהדות המזרח ויהדות ספרד, כיאה לממשיך דרכו של בן צבי, שהוא מהראשונים לכבד את מורשת יהדות המזרח ויהדות ספרד. הוא העסיק וליווה חוקרים רבים בתחום הזה, כולל ספרים.
הדמות שלו היא גם ערכית במובן שהוא סימן לנו דרכים. אחד המאמרים המכוננים שלו נקרא "חדלו להתנדב", והוא כתב אותו כשהוא ראה חבר'ה מהקיבוצים באים להתנדב בקריית שמונה וחושבים שבזה הם מצילים את העולם. הוא כתב מאמר הפוך על הפוך ואמר: חדלו להתנדב. אתם רוצים, תבואו לגור בקריית שמונה, תבואו בענווה, תבואו לגור בירוחם, תעשו מעשה.
צביקה צמרת יהיה חסר לרבים מאיתנו. הדברים האלה הם לעילוי נשמתו, ואנחנו שולחים תנחומים לתמי ולבנותיו. יהי זכרו ברוך. תודה.
331 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.