קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום – זה כבר אתמול – התקיים דיון בוועדת חינוך בנושא תוכנית היל"ה. את, גברתי, בוודאי מבינה יותר מרוב-רובם של האנשים בישראל עד כמה התוכנית הזאת היא תוכנית חשובה. למרות שהחלפתי דברים עם השר במשרד החינוך ביטון, ראוי לומר כאן כמה דברים על התוכנית הזאת, שהיא התוכנית הטובה בישראל להתמודדות עם נשירה בישראל, ובוודאי הגדולה מבחינות רבות.
בתוכנית היל"ה מתחנכים היום כ-9,000 תלמידים במודל ביניים: הם לא בבית הספר, הם לא רשומים במוסד חינוכי, זה ממש תנאי, ומצד שני הם לא נושרים במלוא מובן המילה. הם לא ילדי קידום נוער בדרך כלל או מסגרות אחרות. היל"ה היא תוכנית שבעצם מנוהלת בעזרת קול קורא. יש בה כ-140 מיליון בשנה, ובעשרות מרכזים ברחבי ישראל מתנקזים למרכזי היל"ה הילדים שלא הסתדרו בבית הספר ובדרך כלל עברו כמה וכמה מוסדות. לשמחתנו, יש מרכזי היל"ה גם במרכז החרדי, גם במגזר הערבי, הדתי, החילוני; יש לכולם. בתקופת הקורונה התוכנית הזאת עמדה לכמה רגעים בסכנה, כי כשמשרד החינוך הכריז – לדעתי בחופזה – על סגירת מערכת החינוך. הוא בעצם סגר גם את מרכזי היל"ה, ואחר כך, בעקבות טענות בוועדת החינוך, המרכזים נפתחו, ובאמת ניתן שם מענה מדהים לתלמידים.
אני רוצה לומר כאן משהו על האתגר. מרכזי היל"ה הם מרכזים מצוינים, כאמור, ובכל המגזרים הם נותנים מענה אמיתי. היתרון שלהם על בית ספר רגיל הוא דווקא בעובדה שהמורים אינם עובדי משרד החינוך קלאסיים, הם לא נבחרים על סמך ותק, הם לא נמצאים באותו מערך זכויות. נכון שבגלל זה דנו עכשיו בוועדה בצורך בהגדלת התקציב ובהשוואת תנאי המשכורת שלהם לשל מורים במשרד החינוך, אבל דווקא הגמישות הזאת, דווקא העובדה שבית ספר לא מתוקנן לפי התקן של השנה שעברה אלא לפי השאלה כמה תלמידים מגיעים אליו בפועל, מאפשרת לשכור את מי שצריך ולא לשכור את מי שלא צריך, לנייד מורים ממוסד למוסד, ובעיקר – להביא אנשים רלוונטיים למערכת החינוך.
תוכנית היל"ה, כמו בשנים רבות אבל השנה יותר, סובלת ממחסור כספי, שמתנקז, כאמור, לשני סעיפים: האחד – היינו רוצים לקלוט יותר תלמידים; השני – הצורך לשדרג את שכר המורים כדי למשוך מורים טובים. הדבר הזה יחייב בחוק ההסדרים הקרוב להוסיף כ-50 מיליון שקלים לתקציב.
אני קורא מכאן לחבריי חברי הממשלה, חברי הקואליציה: בעיניי אין תקציב יותר ראוי, יותר נכון. אולי בן דודו הקרוב זה תקציב כפרי הנוער, שגם יש בו מחסור דומה, 50 ומשהו מיליון שקלים. זה כסף שצריך להיכנס בתקציב הקרוב בחוק ההסדרים – כתקציב לתקנה במקרה של היל"ה וכתקציב בבסיס במקרה של כפרי הנוער. לילדים הנושרים בישראל אין לובי, אין קבוצות לחץ, הם לא יוצאים להפגין אף פעם, ואם יש מקום שצריך לדאוג לילדים הנושרים בישראל, זה הבית הזה. אני קורא מכאן לחבריי חברי הכנסת – שוב, אנשי הקואליציה בדגש שר החינוך, השר במשרד החינוך – להגדיל את תקציב תוכנית היל"ה בצורה משמעותית. תודה רבה.
441 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.