קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אז עכשיו אנחנו רוצים הארכה של תקנות הקורונה, ואני חייבת לומר לכם – כמי שרואה מה שקורה בכנסת ישראל ובממשלת ישראל, החשש היחיד שעולה לי כרגע זה המחשבה שהתקנות לא באמת מעניינות אתכם. או אם יש קורונה. יכול להיות שזה הסיפור הבא של ההפגנות. לא יפתיע אם בעוד שבוע אתם תודיעו שהקורונה מתפשטת ולכן יש צורך להפסיק בהפגנות, ושוב הסגר המטורלל הזה ושוב לסגור את אזרחי ישראל.
זה הרעיון שלהם. שום דבר לא מקרי כאן.
כבוד היושב-ראש, אני רוצה בבקשה להתייחס דווקא – לפני שלוש שנים בערך נחשפנו לקורונה, לטרפת שהייתה. אנחנו רואים את הנזקים בחיי היום-יום, אנחנו רואים את הנוער שלנו, אנחנו רואים אלימות, אנחנו רואים את כל מה שהיא הביאה בחובה, גם הסגר של הקורונה.
השבוע, ביום רביעי האחרון, הייתה כתבה בידיעות אחרונות, של הדר גיל-עד, על המצוקה שקיימת במערך בריאות הנפש. לא משנה שהממשלה הזו, יותר חשוב לה עכשיו רפורמות ופרסונלי ושהציבור יסתדר. מה שמטריד – להמתין לתור של פסיכולוג אתה צריך להמתין חצי שנה, ואם חס וחלילה אתה גם בפריפריה אז תחכה עוד שנתיים, וגם יכול להיות שלוש. המשמעות, אדוני, היא שאנשים במצוקה נפשית אינם מקבלים את הטיפול בזמן, מה שגורם להם לרגרסיה רצינית והחמרה, ולפעמים אף במצב של קיצון, לפני אשפוז, יש גם מקרי אובדנות.
הציבור כבר מזמן הבין את מה שמשרד הבריאות לצערי עדיין לא הפנים – אנחנו חיים במציאות שבה מערך בריאות הנפש חייב לעבור רפורמה. וכן, חברי הכנסת, וכן, השרים והממשלה החדשה – הרפורמה זה הבריאות. שמירה על חיי האזרחים שלנו. המדינה והמשק נפגעים, וזאת כי המדינה מוציאה כספים על אשפוזים וקצבאות, והנטל הכלכלי מאי-טיפול במערך בריאות הנפש עולה למדינה בין 50 ל-60 מיליארד בשנה. 90 מיליון השקלים שהקצה משרד הבריאות לתמיכה בשירותי מערך בריאות הנפש הם רק הצעד הראשון לכיוון הנכון.
ישנן לא מעט סוגיות שעדיין לא נפתרו, כמו תנאי השכר העלובים בשירות המדינה, שגורמים לכוח אדם איכותי לעבור לסקטור הפרטי. ודווקא בימים אלה ובזמן זה, שאתם כל כך שואפים ורוצים לעביר את תקנות הקורונה - -
330 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.