קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בתקופה ביטחונית קשה ומורכבת וסופגים אבדות כואבות, שלא משאירות עין יבשה לכל אזרח ואזרח בישראל. אני רוצה לשלוח מכאן איחולי החלמה לפצועים ולחזק את המשפחות השכולות.
המלחמה בטרור היא מלחמה קשה ולא פשוטה. אנחנו במדינת ישראל בחרנו מאז 67' לנהל את הסכסוך מסיבות שלדעתי הן לא מספיק טובות. לא שאפנו לפתרונות, לא בדרך זו ולא בדרך אחרת. ניהול הסכסוך מחייב את הממשלות השונות לפעול באחריות ולוודא ככל שניתן שהציבור הפלסטיני בכללותו לא ייקח חלק בעימות, או במילים פשוטות יותר – להימנע מאינתיפאדה שלישית.
שירות הביטחון הכללי, ביחד עם לוחמי צה"ל ומג"ב, מונעים כעשרות פיגועים בחודש. מדיניות הממשלה הקודמת הייתה להגיע לכל מפגע באשר הוא, בין שהוא במחנה הפליטים ג'נין, או בקסבה של שכם. בד בבד עם הפעילות המבצעית האגרסיבית שביצענו, אפשרנו למי שאינו מעורב בטרור לנהל אורח חיים תקין עד כמה שאפשר.
אנחנו אפשרנו ללמעלה מ-120,000 פלסטינים להיכנס לעבוד בישראל, על מנת שיוכלו לחיות בכבוד עם משפחותיהם. ניסינו להקל על הפלסטינים במעברים ולאפשר אורח חיים תקין עד כמה שאפשר במציאות הביטחונית המורכבת. ניסינו לחזק את הרשות הפלסטינית על מנת שתוכל להיטיב את שליטתה באזורים שהיא אחראית להם.
לצערי הרב, אני שומע שכחלק מהמדיניות החדשה של הממשלה, חוזר הדיבור על הענשה קולקטיבית של אוכלוסיות שלמות ובלתי מעורבות כתגובה לפיגועים. אני רוצה להגיד באופן חד-משמעי ונחרץ: ענישה קולקטיבית זה נשקו של החלש. זה נשקו של מי שלא מצליח לייצר הרתעה ולא מצליח לייצר מלחמה אפקטיבית בטרור. הענשה קולקטיבית, בדמות עוצר נרחב או גירוש משפחות, גם אם הן לא מעורבות, תביא להסלמה שבסופה נתמודד גם עם גלי טרור וגם עם טרור עממי.
מדינת ישראל וצה"ל משקיעים מאמצים אדירים לשמור על השקט ביהודה ושומרון, ומאמצעים אלה עלולים לפגוע במוכנות שלנו ללחימה בגזרות אחרות, וחובה עלינו, גם כשהדם רותח ויצר הנקמה מרים ראש – גם אז – לנהוג באחריות ולנסות למנוע התקוממות עממית נרחבת, שתדרוש עוד משאבים רבים מכוחות צה"ל והביטחון.
אני קורא לממשלה ולראש הממשלה: תנהג באיפוק ואל תיתן לקיצונים ההזויים, שבחלקם הגדול לא משרתים בצה"ל או לא שירתו בצה"ל, לגרור אותך למחוזות שברור שניכנס אליהם, אבל לא ברור איך נצא מהם. תודה רבה.
337 מילים של רם בן ברק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.