קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת בראש, עמיתיי, אנחנו השבת נחגוג את שבת שירה. בני ישראל יצאו ממצרים והולכים להגיד שירה – ראו את הנס הכי גדול – אבל מה קרה אחר כך? ישר. "וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים - - - שָׁם שָׂם לו חוק ומשפט ושם ניסהו". ראו את הנס הכי גדול, הלכו שלושה ימים וקרה מה שקרה.
מה הלקח שאנחנו לומדים פה? על משמעות ההפנמה. שרת החינוך, מה זה נקרא לחנך? מה זה נקרא לעצב עם? כשאתה עושה הכול כמו שהממשלה הזאת מנסה לעשות הכול – שם עומד יושב-ראש ועדת החוקה בזבנג וגמרנו – ככה זה נשאר. אין סיפור של הפנמה, אין סיפור של תודעה, אלא הכול יתפרק אחר כך עוד פעם. בעצם זה מה שהם עושים לנו כאן, זה מה שהם מנסים. בגלל זה, דרך אגב, אנחנו מנסים להגיד: אלה זה דברים רציניים, ואם אנחנו רוצים שדברים רציניים יעוצבו, הם צריכים לקחת את הזמן שלהם. הם עשו את זה לפני הקמת הממשלה, הם עושים את זה עכשיו.
ואם צריך ללכת לחלק האחרון של הפרשה, כמו שאנחנו רואים כל בוקר, יש שם את סיפור עמלק. אבל בעצם מה יש בעמלק שהוא מאחד את העם שלנו? יש שם את סיפור הזיכרון. סיפור הזיכרון, שאנחנו מצווים עליו יותר מהרבה אחרים – אנחנו יודעים שעם שלא זוכר את עברו, חוזר עליו. יש גם האמירה שאין לו עתיד, אבל מי שלא חוזר את העבר גם חוזר עליו. ובשביל זה בא שר החוץ האמריקני ואומר לנו, כמי שמסתכל מהצד – בפעם הבאה נדבר על היתרון של מי שמסתכל מהצד: תגידו, מה אתם עושים? למה צריך לבוא מישהו מבחוץ לעם שמצֻווה על זיכרון ולהגיד לראש הממשלה שלנו: אתה לא רואה מה אתה עושה? יש דברים שצריכים לעשות בהסכמה; יש דברים שאנחנו, שחולקים אותם ערכים, אומרים לך: הי, תסתכל, אתה בתוך האירוע הזה. אנחנו שיושבים בוושינגטון – ואני אומר את זה בכאב גדול – רואים את מה שאתה לא רואה. וכשאנחנו רואים את מה שאתה לא רואה, אז אנחנו אומרים לך, אדוני ראש הממשלה, תיזהר. ובממשלה הזאת, צריך להגיד את האמת, מי שמבין מה אומרים האמריקנים זה כמעט ראש הממשלה לבד. כל השאר – כמו פילים בחנות חרסינה שנתנו להם צעצועים וחושבים שמדינה זה צעצוע וכאילו יכולים לעשות בה – ופה אני מחבר את מה שאמרתי בהתחלה – תוך כמה ימים את מה שהם רוצים. לא בתהליך מסודר, לא למדו מההיסטוריה, לא בערכים המשותפים שלנו – עד שיבוא מישהו מהצד ויגיד לנו – ואנחנו יודעים שהוא יותר חזק מהרבה מאוד חברים פה בקבינט: תעצרו, אתם פוגעים בעצמכם. וזה מה שהממשלה הזאת עושה. תודה.
407 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.