קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אנחנו תמיד יצאנו נגד מצב החירום ונגד חוק הסמכויות. תמיד הצבענו נגדם, בין כשהיינו במסגרת סיעת הרשימה המשותפת, בין כשהיינו – עכשיו – חד"ש-תע"ל. תמיד יצאנו נגד מצב החירום, כמו כל מצב חירום, ותמיד יצאנו והצבענו נגד חוק הסמכויות. חשוב להסביר למה: אנחנו מעולם לא היינו ועודנו איננו מכחישי קורונה, ואנחנו לא מתנגדי חיסונים. אנחנו מתנגדים לשימוש הפוליטי שעשו ממשלות ישראל במגפה.
אני כמה פעמים עמדתי פה כשדיברתי בנושא הזה, יותר מפעם-פעמיים – יותר משלוש, אבל מי סופר – והזכרתי את הספר של נעמי קליין שנקרא "דוקטרינת ההלם", שבו היא מנתחת מקרי בוחן של "דוקטרינת ההלם", כלשונה. מה זה אומר? זה אומר איך בעצם ממשלות משתמשות באסונות כדי להפיק רווחים כלכליים ופוליטיים. זה יכולים להיות אסונות מעשי אדם; למשל, היא מזכירה את מלחמת, מתקפת או פלישת ארצות הברית לעיראק; שזה יכול להיות אסון טבע, למשל הסופה קתרינה בניו אורלינס. מה עושות ממשלות שונות ומשונות? מנצלות את האסון כדי להפיק רווחים כלכליים ופוליטיים, בין שזה הפרטות, בין שזה העלאת משטרי אימה כוחניים, אלימים ודיקטטוריים, לטובת הטייקונים בדרך כלל, לטובת חברות ענק ולטובת בעלי השררה.
אני הזהרתי כמה פעמים שהייתה מגפה והיו צריכים להתמודד עם המגפה, אבל השימוש הפוליטי היה שימוש של דוקטרינת ההלם. הממשלות השונות השתמשו במגפה כדי להטיל על הציבור הגבלות לא מתאימות, בלשון המעטה, מגבלות דיקטטוריות, כדי להגדיל את כוחן של הממשלות מול האזרחים. לכן התנגדנו. על אחת כמה וכמה עכשיו, כשאין באמת מצב חירום ואין באמת מגפה. לכן על אחת כמה וכמה אנחנו צריכים להתנגד היום.
אני רוצה, ברשותך, בעוד כמה שניות - -
- - לצטט את דבר ועד איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, שפורסם בפייסבוק שלהם. ככה הם כותבים בפניית ועד האיגוד למשרד הבריאות: "אנו מבקשים לערוך דיון מקצועי על הצורך בהארכת חוק הסמכויות. נכון יותר לתקן, ככל שנדרש, את התשתית המשפטית במוכנות לפנדמיה בכלל ולא ספציפית לקורונה. כיום הנגיף פחות אלים, רוב האוכלוסייה חלתה או חוסנה, יש טיפולים וחיסונים. הארכת הוראת שעה ללא אופק לסיום אינה תורמת לאמון הציבור. ראוי במקביל להשקיע בחיזוק מערך בריאות הציבור בשגרה ובחירום, כולל במוכנות לפנדמיה ובמצבי חירום בבריאות הציבור". כלומר איגוד רופאי הציבור, גוף מקצועי בעל יושרה, אומר: אל תעשו את זה. לא רק שזה לא מועיל מבחינה בריאותית – זה מזיק. אני אוסיף – נדמה לי שאת אמרת קודם – זה מזיק פסיכולוגית, זה מסוכן פוליטית, כי זה נותן עוד יותר כוח לממשלה, שגם כך בדרכים אחרות הופכת להיות הרשות היחידה, וזה פוגע קשות באמון הציבור.
אז אני מסכם ואומר: אם היינו עד כה בכל הפעמים הקודמות נגד חוק הסמכויות – על אחת כמה וכמה עכשיו. תודה.
413 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.