קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
יושבת-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, התמודדות עם נגיף הקורונה – הזדמנות לקדם סיכום על התמודדות עם אחד מחמשת האיומים על מדינת ישראל, בהנחה שזה, בדרך כלל, האיום החמישי, איום למגפה או לרעידת אדמה, בנוסף לארבעת האיומים המוכרים: איום בלתי קונבנציונלי, איום קונבנציונלי של צבאות, איום תת-קונבנציונלי – טרור וגרילה ואיום בממד הקיברנטי.
במדינת ישראל יש ליקוי בסיסי לאורך שנים, מאז קום המדינה, הוא עלה גם במלחמות ישראל, עלה גם בתקופת הקורונה, וזו העובדה שהביטחון הוא נושא מאוד חשוב ומרכזי, אבל באופן מפתיע למדינת ישראל אין תפיסת ביטחון לאומי. נשמע מוזר מאוד למדינה שהביטחון הלאומי הוא בראש סדר העדיפויות שלה, בעיקר כשאנחנו נכנסים לשנה עם איומים ואתגרים ענקיים – גם איום של תוכנית גרעין איראנית שמתקדמת גם בהעשרה וגם בהיקף; זירה פלסטינית לקראת הסלמה רחבה, אלא אם נעשה את הפעולות המתבקשות הנדרשות כדי למנוע את זה; ביטחון אישי, פשיעה; כל זה עם קיטוב עמוק בחברה הישראלית.
ההבנה שלי היא שהדבר האחרון שנדרש היום למדינת ישראל זה רפורמה משפטית, מהפכה משפטית, שיוצרת שסע עמוק בחברה הישראלית ומאיימת על הכלכלה במדינת ישראל. במקום לחפש דרך לגשר מחפשים כל דרך כדי לעקוף ולקצר תהליכים, לחתוך פינות כדי לקדם חקיקה. בעיניי זו שגיאה חמורה מאוד לתת למהפכה משפטית קדימות, על פני החוסן הלאומי של החברה הישראלית, על חשבון הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ועל חשבון כלכלת ישראל.
לא צריך להיות אסטרטג גדול כדי להבין שאנחנו עומדים בתקופה הזאת בפני איומים חמורים מאוד. אולי הדבר החשוב ביותר כדי להתמודד עם איומים חמורים זה סולידריות בחברה הישראלית, בניית הסכמה לאומית רחבה ככל האפשר וניסיון להגביר את האמון של האזרחים בהנהגה, במוסדות השלטון ובגופי הביטחון. נהוג לדבר על האמון בבתי המשפט, ואולי ראוי להזכיר שבסקר האחרון של המכון הישראלי לדמוקרטיה בית המשפט העליון מקבל 42% הערכה מאזרחי ישראל, הממשלה מקבלת 26%, הכנסת – 18% והמפלגות – 8.5%. זאת אומרת, כשמסתכלים על מערכת המשפט ומצביעים עליה, צריך לזכור את שלוש האצבעות שמצביעות על כל מי שיושב בבית הזה ובממשלת ישראל. תודה.
311 מילים של גדי איזנקוט. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.