קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, החלטת האו"ם ביום כ"ט בנובמבר, יותר נכון אור לי"ז בכסלו תש"ח, הייתה עוד שלב במה שאנחנו מכנים "הסכמת אומות העולם לתהליך שיבת ציון". קדמו להחלטה הזו הצהרת בלפור, שניתנה חודש אחד בלבד אחרי שנכנסו הבריטים לירושלים, וקבעה שבריטניה רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל; החלטת ועידת סן רמו, ובעקבותיה כתב המנדט הבריטי, שחיזקו את ההסכמה הזו של אומות העולם לכך שארץ ישראל צריכה לשמש בית לאומי לעם היהודי ושבריטניה מקבלת מנדט – זה נקרא בכתב המנדט: פיקדון מקודש של הציוויליזציה כדי להבטיח שהבית הלאומי הזה אכן יקום; סעיף 80 באמנת היסוד של האו"ם, שקבע שכל ההחלטות הקודמות האלה שרירות וקיימות ואסור לקבל החלטות או"ם שסותרות אותן. צריך לזכור את הנקודה הזאת. אבל ההחלטה בכ"ט בנובמבר, י"ז בכסלו תש"ח, הייתה בעצם החלטה לחלוקת הארץ, ולכן הרב צבי יהודה, זכר צדיק לברכה, והרב חרל"פ באותו לילה לא רקדו ברחובות. הם ישבו, בכו וקראו: את ארצי חילקו. איך מחלקים את ארץ ישראל?
אבל אנחנו יודעים היום במבט לאחור בדיוק מה שכתוב בגמרא בירושלמי, במסכת ברכות: כך היא גאולתן של ישראל, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. התחלנו מהחלטת החלוקה והתרחבנו, ברוך השם, עם הזמן למה שיש לנו היום בחסדי השם. בעיקר אנחנו צריכים לזכור שאנחנו אומנם מברכים על הסכמת אומות העולם, אבל לא מפיהם אנחנו חיים. אנחנו חיים מפיו של הקדוש ברוך הוא, בורא העולם ומנהיגו, שהבטיח לנו בתורה: "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכֹּר והארץ אזכֹּר". ועוד הבטיח לנו: "ואף גם זאת בהיותם בארץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכלֹּתָם להפר בריתי אִתם כי אני ה' אלהיהם. וזכרתי להם ברית ראשֹׁנים אש הוצאתי אֹתם מארץ מצרים לעיני הגּוֹיִם לִהְיֹת להם לֵאלֹהִים אני ה'". ונאמר עוד: "ושב ה' אלהיך את שבותך וְרִחֲמךָ ושב וְקִבֶּצְךָ מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך שמה. אם יהיה נִדחךָ בקצה השמים משם יקבצך ה' הלהיך ומשך יִקחֶךָ. והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר יָרשׁוּ אבֹתֶיךָ וִירִשְׁתה וְהֵיטִבְך וְהִרבְּךָ מֵאבֹתֶיך".
ואנחנו אומרים: "יבֵשׁ חציר נבֵל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם".
329 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.